אני סבור שהיינו צריכים, כבר לפני כמה חודשים, להקים מחנה פליטים ברמת הגולן ולהזמין אליו את מי שרוצה למלט את נפשו מהטבח בסוריה. ואני מציע לנתק את המהלך הזה משיקולים כמו 'כמה ירצו להשתמש במפלט הזה', או 'מה יהיו ההשלכות של המהלך הזה על יחסינו עם השכנה מצפון'.
יש מעט מאד משפטים מהמקורות שאני ממש אוהב. הנה אחד מהם: במקום שאין בו אנשים, היה אתה איש.
תגובית
על בניזרי
"תגיד לי" אמרה סבתא חביבה "זה שבניזרי משווה את עצמו לגלעד שליט, זה בגלל ששיחררו בגללו 600 אסירים?"
על ג'ובראן
"גם אני חושבת שזה לא נורא אם הוא לא ישיר את התקווה" הוסיפה סבתא חביבה "למעשה, יש אנשים שצריך לאסור עליהם לשיר אותה".
- מי למשל?
- ליברמן, שמעת אותו שר את ההמנון?
נפש יהודי הומיה
ובאמת, נראה אתכם גברים, מקשיבים לזה עד הסוף. אני לא הצלחתי.
יחסים
אצלך בעולם
מלים ולחן: מאיר בנאי
המקור: תני לי יד תני לי מקום
הנכון: תני לי יד תני לי מכות
כל הלילה גילינו סודות של הגוף
הימים האחרים
מלים: חיים חפר, ביצוע: להקת פיקוד המרכז
המקור: נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים
הנכון: נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מכוערים
נביט אז זה בזה במבטים המוזרים
בשמלה אדומה
מלים: רותי ספרוני, ביצוע: להקת הנחל
המקור: החיות עצרו מרוצתן
הנכון: אחיות עצרו מרוצתן
וכל הגדולים וכל החכמים עמדו חוורי פנים ולא מצאו תשובה
רומאו
מלים: צרויה להב
המקור: ועכשיו, עם השנים, אני אשה אחרת
הנכון: ועכשיו, אמא שלי, אני אשה אחרת
כן, אולי אהבנו בתמימות יותר מדי שירים והאמנו שנמות על מה שהם אומרים.
אך לפעמים הקול שלך קורע ונוגע משהו פתאום זוכר בי ומתגעגע
אותנטי
שנים
מלים ולחן: שלמה ארצי, ביצוע: שלמה ארצי וריטה
המקור: להתגבר גם על מאה מכות
הנכון: להתגבר גם על מי המקום
ככה זה כשיש שנים, מסתבר זה תמיד פעמיים.
ואכן השיר הזה מציע חיבוק דב. מצד אחד לחן מצוין וביצוע טוב (או קיי, סביר פלוס), אבל מאידך יש בו שורות כמו 'נעורינו היו אז מתוקים, כי היתה שם אהבה', או 'ואם בא לך לזוז קצת תרקדי, אני פה בסביבה'. כן, יש גם יתרונות לתהליך ההתחרשות שאני עובר.