לפני כמה ימים סיימתי את ההאזנה לקורס הסטוריה עולמית שאותו מעביר פרופ' יובל נח הררי. אלו היו 40 שעות של הנאה צרופה. רציתי לכתוב על זה משהו כאן, אבל גם אני נבהלתי אחרי שראיתי את כמות המלל שהכברתי. אז מי שחש רפיון נוכח טקסטים ארוכים (ובמיוחד ביולי) מוזמן לדלג הישר אל הסוף (ע"ע הנה ציפור).
טכנולוגיה - אפילוג
על הטכנולוגיה שהייתי צריך להרים כדי להאזין לקורס הזה דיברתי קצת בפוסט הסטוריה עולמית א' - טכנולוגיה. בסופו של דבר ויתרתי על אוזניות ה-Blue touth ושאר הגאדג'טים והאזנתי לקבצים בעזרת אזניות-עם-חוט שהתחברו לנגן ה-Ipode שלי. ואכן, החוט הזה שהשתלשל לו מתחת לחולצתי אל כיס המכנסיים הפריע כצפוי.
אני רוצה להכין את כל מי שיבחר להאזין, כמוני, לקורס, בעזרת נגן MP3, לכך שהשעורים האחרונים משודרים רק לאוזן אחת. כן, אל תרוצו לקנות אזניות חדשות, אלא פשוט תכניסו את האזניה שמדברת אל האוזן השומעת. למרבה הצער אצלי אין אחת כזו והווליום החלש של השעורים האלה הכביד עלי.
פרופורציות
אז לפני שתגיעו לדברי הביקורת אני מבקש להציג את ההקשר שבו הם נאמרים: הקורס הזה הוא הטקסט השווה ביותר אליו נחשפתי בשנים האחרונות.
מה עובד
מה שעושה את הקורס הזה לכל כך טוב הוא לא אוסף מפתיע של תובנות חדשות. טוב, לא רק. בראש וראשונה זו מסגרת הזמן והתחומים בהם בחר הפרופסור לטפל. ושם המשחק כאן הוא 'רלוונטיות'. יובל בחר לעסוק ב-60 אלף השנים האחרונות, לא רק מההבטים ההסטוריים, אלא גם להביא כמה דברים מדיסצפלינות כמו ביולוגיה, ביוכמיה, כלכלה, תורת המשחקים וכיו"ב. התוצאה - קורס ששומר, לכל אורכו, על רלוונטיות לחיינו העכשוויים. דהיינו - הוא מדלג על הפרטים המייגעים של המהלכים ההסטוריים ומתעסק במשמעותם ובהשלכותיהם על חיינו כיום ואולי אפילו בעתיד. לדוגמה - במקום להכביר פרטים על המלחמות הפוניות, תולדות התנועה הסופרג'יסטית, או הקמת חבר הלאומים, הוא מדבר על המשמעות של הפיכתנו מלקטים/ציידים לחקלאים, על הדת/אידאולוגיה השלטת כיום בעולם המערבי (הקפיטליזם) ועל היחס שלנו לחיות המשק אותן אנו מגדלים בתנאים מחפירים.

כן, יובל לא מהסס לדבר על נושאים כמו המציאות המדומיינת שבה אנחנו חיים, מנגנון וויסות האושר (ע"ע אולי גם הוא יבוא) ואפילו מעז להתנבא. ושלא כמו עמיתיו שמביטים רק לאחור, נח הררי מסכים להסתכל קדימה, לעתיד, ולהכריז על סופו המתקרב של ההומו ספיינס. טוב, אני מקווה שלא הבאתי כאן ספויילר, אבל מי שבאמת רוצה לדעת את הסוף מוזמן להאזין לתכנית או אפילו (אם הוא לא פאנאטי, כמוני, ליערות הגשם) - לקרוא את הספר.

אכן, הססתי לא מעט אם להעלות לכאן תמונה כל כך וולגרית. אבל בסוף החלטתי שמותר לי פעם אחת לוותר על הפוזיציה הפטרונית והמתחסדת שלי ולהעמיד את העתידנות בפרופורציות הראויות.
אוקיי, עד עכשיו דיברתי אל אלה שלא קראו את הספר. מעכשיו - לאלה שכן.
מה לא עובד
העברית
טוב, זה קצת מביך, אבל הפרופסור הנכבד מדבר בשגיאות. ולא סתם התחלקויות קטנות - אלא, אשכרה, שפת רחוב. האיש טועה בין זכר ונקבה במספרים. במיוחד הוא מרבה לטעות כשאלה כוללים אלפים או מיליונים. הוא גם מבטא את כל המלים של בנין הפעיל בצירה. יש לא מעט מלים בהן הוא מחליף את החולם בשורוק. לדוגמא ב'בוטניקה' או ב'עמק הפו'. הוא גם אומר 'להכנע' ב-כ' רפה ועוד כהנה וכהנה. התוצאה - בערך בכל משפט רביעי יש לו לפחות שגיאת הגיה אחת.
So what? אז האיש מדבר בשגיאות, האם זה מוריד במשהו מערכם של דבריו? ובכלל, הרי בפרסומים הכתובים אין לזה שום ביטוי. נכון, אבל זה מציב מחסום בפני הסטודנטים, המאזינים ואולי גם צופי הטלויזיה (הרי יש מצב שיזמינו אותו לפאנלים. לא? לא, לא, אני חושש שעם עברית כזו...). אני אחדד את זה עוד קצת. אנחנו רגילים לכך שמי שמדבר בשגיאות הוא גם כופר באבולוציה, גם מאמין בהשגחה עליונה, גם עיוור לגמרי לסימטריה בין אמונתו בצדקת דרכו לזו של המחנה האחר (המוסלמים, הסוציאליסטים, האתאיסטים וכיו"ב) ובדרך כלל לא רק שהוא מתנגד לכל סוג של חדשנות, אלא גם מנסה נואשות לגרור אותנו למדמנה שבה הוא משתשכשך. טוב, בואו נחדד את זה עוד טיפה (כן, עד שיכאב): האם כדאי להקשיב בכלל לאדם שעד הגיעו לבגרות לא הצליח להשתלט על שפת האם שלו? טוב, אולי מתוך נימוס לא נקרא לו טמבל, אבל האם שווה בכלל להאזין לו?
אז זהו שכן. אבל בשביל לעשות את זה אנחנו צריכים לוותר על מידה רבה של יוהרה. כן, על המוסכמה האליטיסטית שגורסת מתאם בין הרהיטות לקוהרנטיות. וזה חתיכת תרגיל. ולא סתם תרגיל - אלא קורס שלם בענווה. אתם יודעים מה, רק בשביל התרגיל הזה כדאי להאזין לאאודיו של הקורס במקום לקרוא את הספר.
מה חסר
חסרים הומור, עקיצות, התגרות. או כל מה שמבדיל בין מורה טוב למרצה כוכב. ואל תתבלבלו, למרות כל אלה הקורס מרתק. אני נשאבתי לתוכו כבר בדקה הראשונה וממש הצטערתי כשהבנתי שאני מתקרב לסופו. דהיינו - זה ממש מצויין, אבל חסרים לו כמה תבלינים כדי להיות מבריק.
מה לא קניתי
ברוב הזמן הקשבתי לדבריו של הפרופסור מתוך הנהון. אבל פה ושם הוא אמר כמה דברים שממש לא קניתי. לדוגמה: בתחילת הקורס כשהוא מתאר את החלשותו הפיזית של המין האנושי הוא טוען שהשימפנזה 'חזק מאיתנו פי עשר'. שוין. ובואו נתעלם לרגע מהשגיאה בעברית, ונברר מה קרה לאיפוק המדעי. הרי אם שימפנזה היה באמת חזק מאיתנו פי עשר - זכר בכושר טוב היה מסוגל להרים יותר מחצי טון. מה רע ב'פי שניים' (או 'פי שתיים' בהתאם לסטנדרטים של נח)? זה לא מספיק בשביל להמחיש כמה נחלשנו במהלך האבולוציה?

איך אתעורר משנתי ואין בליבי אמונה
ובאמת, למה נחלשנו? יובל נח הררי טוען שככל שנפח המוח שלנו גדל (ואיתו הגולגולת), הגוף היה צריך להקצות לו יותר ויותר משאבים. ואלו באו על חשבון הפיזיולוגיה. אז זהו שלא ככה עובדת האבולוציה. אם בעל חיים מפתח איבר כלשהו, הפיזיולוגיה שלו עושה את ההתאמות הנדרשות כדי לתמוך בו. לדוגמה, אם העטלף הוא יונק שפיתח כנפיים (שהתחילו מקרומים קטנים שעזרו לו לדאות) הרי שבמקביל, התפתחו גם שרירי החזה והגב שלו כדי לאפשר לו את אקרובטיקת התעופה שהוא מבצע. כך שאם היינו מניחים לאבולוציה לעבוד בתנאי ההשרדות שפעלו על ההומו ארקטוס לפני שני מיליון שנה, היינו מקבלים גוף אתלטי עם תמיכה חזקה לראשנו הגדול.
אז למה באמת נחלשנו? כי תנאי המחיה שלנו הלכו והתרככו במהלך השנים. ולא רק במאתיים השנים האחרונות. וכך השתדרגנו, במהלך שני מיליון שנה, מרצי מרתון אתלטיים לבטטות כורסה רכות ושמנמנות. הרי רק מבט חטוף על הגידול המטאורי של מספר בני האדם על הפלנטה מראה שאפילו לפני שלושים אלף שנה, בעיצומה של המהפכה החקלאית, שרדו המון פרטים שלא היו מספיק אתלטיים כדי לשרוד לפני מיליון שנה.
עוד דוגמא? בבקשה. הררי טוען שהלקטים היו חכמים מאיתנו. למה? כי היתה הרבה פחות התמחות בקהילה. כל פרט היה צריך להכיר גם מגוון גדול של צמחים ובעלי חיים, גם את הגאוגרפיה המפורטת של אזור המחיה שלו, גם להתמצא ברפואה, גם להכין כלים וכיו"ב. לעומת זאת היום, כל אחד צריך להתמחות רק בתחום מצומצם יחסית ולהעזר ביכולות של פרטים אחרים שהתמחו בתחומים אחרים. דהיינו - אני יכול להיות פאנצ'ר מאכער ולהבין בצמיגים ולסמוך על שכני שאחד מהם יודע לגדל ירקות, השני לרפא מחלות והשלישי לייצר נעלים. אז איך להגיד לכם את בעדינות - לא השתכנעתי. האדם המודרני בקי באלפי מיומנויות שנוספו על יכולות ההשרדות של הצייד-לקט. אנחנו מדברים ביותר משפה אחת (שגם לה אוצר מלים גדול עשרות מונים מזה של אבותינו) קוראים, כותבים (ויש כאלה שאפילו מתכנתים), נוסעים וכיו"ב. ואלה רק כמה מיומנויות 'טכניות'. בנוסף לכל אלה אנחנו מנהלים עולם רוחני עשיר בהרבה מזה של הלקטים. אנחו מאזינים למוזיקה, קוראים ספרות (טוב, לא אני, אבל כמעט כל השאר), צופים בקולנוע, תאטרון, טלויזיה. כן, אפילו תוכניות ראליטי. רגע, אבל מה עם 'השרדות'? טוב, שם אולי הם היו מנצחים.
לא מספיק? אז הנה עוד דוגמה למשהו שלא קניתי. יובל אומר שהצרכנות (יחד עם הלאומנות) החליפה את הקהילה המסורתית. והדוגמאות שהוא נותן הן סלקום, מנצ'סטר יונייטד/ביתר ירושלים וג'סטין ביבר (שגם את הגית שמו הוא משבש). אז אחרי שסרקתי היטב את קבוצות הצריכה עליהן יכולתי להמנות, לא מצאתי את זו שמבצעת עבורי את הפונקציונליות הקהילתית. סלקום היא עבורי חברת תקשורת סלולרית (דורסנית, תחמנית ותאבת בצע), שלמה ארצי הוא זמר (אוקיי זמר טוב, אבל בכוכב נולד הוא היה נפלט קצת אחרי שלב האודישנים), ובוש הוא יצרן כלים גרמני (שמזמן העביר את המפעלים שלו לעולם השלישי. וככה נראות משחזות הזוית שהוא מייצר). אבל אולי זה רק אני. כן, יכול להיות שהתאהבתי במעמד האאוטסיידר.
מי שמאמין לא מפחד
במהלך ההאזנה חשבתי לא מעט על תלמידי החוג להסטוריה הדתיים שאשכרה ישבו באולם בגבעת רם בזמן הקלטת הקורס הזה. כן, אני מנחש שממש כמו בשאר מקצועות הלימוד באוניברסיטה, יותר ממחצית הסטונדטים מגדירים את עצמם כ'מאמינים'.
אמנם יובל לא תוקף ישירות את האמונה הדתית, אבל הוא מציג אותה, יחד עם עוד כמה אידאולוגיות (שבחלקן כולנו מחזיקים), כמציאות מדומיינת. אז מה חושב סטודנט כזה (ע"ע רגע, אם מה שהפרופסור אומר נכון, אז איפה זה שם את תפיסת העולם שלי...)? האם הוא חווה דיסאוננס קוגניטיבי במיטבו? כשהצגתי את השאלה הזו לעודד גלעד, האיש האחרון שהציע לי להאזין ליובל נח הררי, הוא הפנה אותי לחומר הלימוד של הקורס הזה אשר מתאר את יכולתו המובנית של האדם להחזיק בו זמנית באמונות סותרות (לדוגמה - הנצרות שהטיפה לאהבה וסובלנות, ע"ע הלחי השניה, ובו זמנית ניהלה את מסעי הצלב והאינקווזיציה).
שאלה לסיום
איזו שאלה הייתי אני שואל אם הייתי נוכח בכיתת הלימוד בגבעת רם בחצי השני של השעור האחרון? הנה, יש לי אחת:
יובל, אם הדת הוא נסיון לפרש ולהסביר את ה'מציאות' ולכפות עליה כללים וחוקים שהומצאו לצורך הענין, אז הקורס שלך הוא לא... עזבו, הנה ציפור.


הנה ציפור
מלים: סבתא חביבה
הנה הנה בא ציפור
עם כנפיים ומקור
מי סוכר תשתה בכיף
תצפצף ותתעופף
כבר עכשיו מאות הצופיות שאני מאכיל צורכות ליטר וחצי של מי סוכר ליום. אני מנחש שבתחילת נובמבר ישברו כל שיאי הביקוש של השנה שעברה. השארו על התדר.