תקציר הפרקים הקודמים

בפרק הקודם תארתי את העקרונות להקמת קומפוסטר ביתי פשוט וסיימתי באיור המבנה העקרוני של שתי ערימות קומפוסט:

מבנה של שתי ערימות: אחת אופרטיבית ואחת בהבשלה. הערימה השלישית היא של גבבה שנועדה לכיסוי האשפה הטריה.

יישום במיכלים

אם מכניסים את הקומפוסט למיכלים (בעיקר כדי לחסוך במקום) המבנה העקרוני של מערכת הקומפוסטציה יראה כך:

החבית מכילה את הגבבה שנועדה לכיסוי האשפה הטריה

כשאני מיישם את העקרון הזה אצלי בגינה זה נראה כך: 

תולעים אדומות

על מנת להשביח את התוצרת אני משתף תולעים אדומות מסוג Eisenia Fetida בתהליך הקומפוסטציה שלי.

והידים - ידי עשיו

התולעים האלה הן קרובות רחוקות של השלשול המקומי. בעקרון הן עושות את אותה עבודה (מעכלות את האשפה הנרקבת) - רק הרבה יותר מהר. החומרים שהן מחרבנות הופכים את מרכיבי הקומפוסט לזמינים יותר עבור הצמח. לקומפוסט המוכן קוראים הומוס תולעים.

התולעים האדומות, שיובאו לכאן מאירופה, פעילות (אוכלות ומתרבות) הרבה יותר מהשלשול המקומי. בתנאים אידאליים (כשיש להן מספיק מזון ומים) הן מכפילות את מספרן כל שלושה חודשים. כך שגם אם תתחילו בגרעין רביה קטן, תגיעו תוך כמה חודשים לאוכלוסיה של עשרות אלפים ותוך שנה-שנתיים מספר הפרטים יתאזן בהתאם לכמות המזון שתהיה בערימת הקומפוסט. אבל כדאי לזכור שליצירת אוכלוסיה גדולה מגרעין רביה קטן יש חסרונות גנטיים שעלולים להתבטא במוטציות. על כן נצלו כל הזדמנות כדי להחליף תולעים עם קומפוסטרים אחרים. כן, אני ראיתי מוטציות  (תולעים עם שני ראשים) אצל חבר שלא דאג לרענן את הגנים.

תנאי הגידול של התולעים

מחוץ לסביבה עשירה באשפה אורגנית, התולעים האירופאיות האלה משגשגות בסביבה ממש לחה, וטמפרטורת המחיה שלהן נעה בין 4 ל-32 מעלות צלזיוס. כשגידלתי תולעים בארגז מנותק מהקרקע, הייתי מקרר אותו בקיץ (בעזרת מאוורר שנשב על המצע הלח) ומחמם בלילות החורף (ע"י גוף חימום של טרריום). אבל כשהן בערימה שיש לה קשר עם הקרקע, אין צורך בכל זה - התולעים יתחפרו באדמה כשהטמפרטורה תחרוג מהערכים הנוחים להם. להזכירכם, במעבה האדמה הטמפרטורה תמיד ממוזגת.

השקית הקומפוסט

גם אם אתם לא משלבים תולעים בקומפוסטר, רצוי להשקות את הערימות - ממש כמו שאתם משקים את הגינה. זאת על מנת לאפשר לאורגניזמים שמשתתפים בפירוק תנאי מחיה טובים. אם בחרתם להעזר בתולעים, רצוי להשקות את הערימות לעתים תכופות יותר. אם תצליחו ליצור סביבה שבה הלחות נעה בטווח שבין 50% ל-80% - תעניקו להן תנאים ממש טובים. לא, אל תרוצו לקנות מד לחות. ממילא הזבל הסיני שימכרו לכם יציג תמונה שגויה. אם כשתלחצו באגרוף חופן מהקומפוסט - יזלגו ממנו כמה טיפות מים, סימן שאתם באיזור הנכון. 

אני משקה את הקומפוסט ע"י טפטפות:

היתרה של צינורות ההשקיה (זו שאסופה וקשורה בעיגול הכתום) נועדה לאפשר להם להתארך כשהקומפוסטרים יזוזו ממקומם.

 צינור המים מפוקד ע"י מחשב השקיה (של נטפים - 200 ש"ח לפני מע"מ. בעל ממשק נוח ובינתיים - מתפקד מצוין) שדואג להוסיף, מדי יום (למעט ימי הגשם), לכל אחד מהמיכלים כ-5 ליטר מים.

בגלל שאני משתמש כאן בטפטפות שמתברגות לתוך צינור דק (להבדיל מטפטפות הנעץ שנתקעות הישר בתך צינור ה-16 מ"מ), דהיינו - חיבור די מאפען, הוספתי שובר לחץ אחרי המחשב.

בפרק הבא

בפוסט הבא (שבטח יקרא קומפוסטר ביתי ג') אני עומד לתאר מה אני עושה על מנת להגדיל את הקיבולת של מערכת הקומפוסטציה הזו. השארו על התדר.

סנדי

למרות שהסופה הכתה קשות - ממש כמו שצפיתי, לא שמעתי אף מרואיין שזיהה את מגמת ההחמרה של מזג האויר, קישר אותו עם ההתחממות הגלובלית ולקח אחריות.

 איפה, איפה אל גור כשבאמת צריך אותו

נראה שהם צריכים שם, באומה היחידה שיכולה לעשות משהו כדי להתחיל לצמצם את הנזקים שאנחנו גורמים לפלנטה, עוד המחשה. אבל אני לא דואג, הטבע יחזיר מלחמה עד שבסוף מישהו יתעשת שם.

הוא כל כך נחמד, שקט ועדין, עד שאופתע אם לא יתגלה שהוא אנס, פדופיל, או לפחות רוצח סדרתי.