- "קראתי את הפוסט האחרון שלך - שתול" היא אמרה באנחה כשהתיישבנו ליד השולחן.
- ו...
- יצאת פארש.
- אני?
- כן, אתה. לכאורה הלכת לסקר הפגנה שבה אתה תומך, אבל בגלל שמישהי העליבה אותך, הוצאת את כולם שם מופרעים.
- טוב, לא את כולם...
- זה לא משנה, האגו הנפוח שלך נפגע ובגלל הצורך שלך להתנקם גרמת נזק למטרות שאתה רוצה לקדם.
- היי, אולי פגעתי באנשים, אבל אני חושב שקידמתי את המטרה.
- "בוא נבדוק את זה" היא אמרה כשהיא מזמינה קפה עבור שנינו "ואתה זוכר" אמרה למלצר "לשנינו בלי חלב".
- בשביל לבדוק אם גרמתי נזק למטרה, אנחנו צריכים להגדיר אותה.
- מסכימה, תגדיר לי בבקשה.
- מטרת העל היא להפחית, ככל האפשר את ניצול וטבח בעלי החיים.
- ואיך עושים את זה?
- מצרפים כמה שיותר אנשים למעגל הטבעונות.
- ואת זה, איך עושים?
- קודם כל נוקטים עמדה. ואחר כך מעלים את המודעות לנושא הזה.
- אבל זה בדיוק מה שהאנשים האלה עשו. הם לא סתם נקטו עמדה, הם הביאו איתם מחויבות בלתי מתפשרת, הקריבו ימי עבודה, השאירו ילדים בבית, נסעו למשחטה מרוחקת וקיבלו על עצמם את הסיכון לחטוף מכות, להעצר ואולי גם להשפט לתקופת מאסר ממושכת יותר.
- היי, תעצרי כאן. אני מסכים איתך בכל מה שאמרת עד ל'להשפט'. זה לא סיכון אמיתי.
- למה? אי אפשר לתבוע אותם על הפרת הסדר וגרימת נזק למפעל?
- זה החלום הרטוב שלנו - לנהל משפט בנושא הזה. דיון כזה באמת יעלה את הנושא לסדר היום. אבל את זה יודעים גם בצד השני. מי שמתווה את האסטרטגיה של חברות כמו זוגלובק הוא יחצן מיומן שמנחה אותם להנמיך פרופיל ככל האפשר.
- אוקיי, אז הסכמנו שהם נלחמים במסירות למען מטרה ראויה, למה דוקא אתה, מכל האנשים בעולם, מטיל בהם דופי?
- מרחוק הם נראים מצויין - רהוטים, ענייניים ורציונליים. אבל אני ניסיתי להתקרב אליהם.
- ומה גילית?
- עדת כלבים עקוצים ודי מבוהלים שנובחת בפראות על כל מי שמנסה להתקרב. וזה כולל לא רק את אוכלי הבשר וצרכני החלב, אלא אפילו, ואולי בעיקר, את האוהדים. מספיק שאתה חולק עליהם בנקודה אחת והם כולם עליך. הם נלחמים ב-360 מעלות נגד כל העולם. הם כל כך טעונים ורדופים עד שהם גם נכנסים אחד בשני.
- "אני מקשיבה" היא עודדה אותי להמשיך.
- בואי ניקח לדוגמה את היחס שלהם לצמחוניים. לכאורה אלה אנשים שעשו כבר את מחצית הדרך, הם לפחות נמנעים מהביקוש שיוצר את טבח בעלי החיים, אבל אצלם הם נחשבים לגרועים מהקרניסטים.
- אה, אני מבינה אותם. הצמחונים נותנים מעין לגיטמציה להמשיך ולנצל את בעלי החיים בתנאים מחפירים.
- אוקיי, בואי נעזוב רגע את הצמחוניים ונדבר על הטבעונים לייט.
- מה זה זה?
- ההבדל בין טבעוני אדוק ללייט הוא כמו בין חרדי לשומר מסורת.
- "דוגמאות בבקשה" היא אמרה בחוסר סבלנות.
- יש אנשים שאומרים 'במקום שנכריז על meatless monday, נעשה את ההפך, נכריז על יום בשבוע שבו אוכלים בשר ויום נוסף שבו אוכלים ביצים ומוצרי חלב'.
- ואת אלה אתה מוכן להכשיר?
- הנה, כאן ההבדל בינינו. הרי גם האקטיביסטים הכי פאנטיים לא משלים את עצמם שניתן יהיה להפסיק לגמרי, תוך כמה חודשים, את ניצול וטבח החיות. זה תהליך שיקח המון זמן. למעשה, אנחנו מדברים על צמצום צריכת הבשר והמוצרים מן החי. בשבילי, כל אחד שעשה אפילו חלק מהדרך הוא בכיוון הנכון. אני רוצה לקרב אותם והם - לחסל, אשכרה להרוג, את כל מי שלא טבעוני אדוק.
הלגה לפני שהפכה לטבעונית - הייתי אוכלת שניים כמוך: אחד בצהרים ואחד בערב. אבל אף פעם לא אכלתי בשר אחרי שמונה בערב. כן, כבר אז הייתי צדיקה.
- "תבין" היא נאנחה שוב כשהיא מותחת את רגליה הארוכות "לנקיטת עמדה חסרת פשרות יש עוצמה"
- אבל כשהם קוראים לכל שאר העולם 'רוצחים' הם מנכרים את מרבית הציבור שאולי מוכן להקשיב לנו.
- רגע, הם לא רוצחים?
- מי, כל אלה שלא טבעונים?
- יא, מיין טייר קינד.
- הם כן. ולא סתם, אלא רוצחי המונים. אבל אף אחד לא משנה עמדות כשמישהו מטיח בפניו כינויים מלווים בגידופים.
- גידופים?
- הסגנון המקובל שם הוא לצעוק על כל מי שמתקרב: 'יא רוצחת שרמוטה, לכי מכאן!' ואני שמעתי גם 'הלואי שמישהו יעשה לילדים הדפוקים שלך את מה שאתה עושה כאן לעופות!'.
- בכל זאת, תודה שיש כח למי שנוקט עמדה בלתי מתפשרת.
- איזה כח?
- כח מוסרי. מגדלור. עמוד האש שהולך לפני המחנה.
- אז את אומרת שהגישה הזו 'הכל או לא כלום' היא הכי אפקטיבית?
- אפקטיבית למה?
- למטרה שהגדרנו, להרחבת השורות.
- ומה אתה אומר?
- בואי ניקח לדוגמה מסיונרים מתחומים אחרים, כאלה שצברו קילומטראז' ויש להם קבלות על הצלחות.
- "אני מקשיבה" היא אמרה כשהיא מלכסנת אלי מבט משועשע.
- בואי נלמד את האסטרטגיה של המחזירים בתשובה. בהתחלה הם מציעים לך לעשות מצווה אחת או שתיים. ואחרי שאתה עושה את הצעד הראשון הם תומכים בך ומעודדים אותך 'להתחזק' ולקיים יותר ויותר מצוות.
- אבל אתה הרי מתעב אותם ואת כל מה שהם מייצגים. אתה משווה את הטבעונות לדת?
- לא ברמה העיניינית. חס וחלילה. הטבעונות היא הדבר הכי רחוק שאפשר מדת. אבל אולי כדאי לנו לאמץ פרקטיקה 'מקרבת' כמוהם.
- כן, אני מבינה מה אתה אומר. בהחלט יתכן שיש מקום לשתי הגישות: האקטיביסטית חסרת הפשרות מצד אחד וה'מקרבת' שלך מצד שני.
- אז מה את מציעה, שאעמוד לידם עם שלט מקרטון שהכותרת שלו היא 'האלטרנטיבה השפויה' ומתחתיו כיתוב עם שתי אופציות וחיצים מתאימים: א. צעקות, קללות וגידופים, ו-ב. שיח ענייני ורציונלי.
- רגע, אני מנסה לדמיין את זה. תגיד אתה תהיה עירום מתחת לקרטון?