הפעם לפני שנדבר על יחסים (מכל הסוגים) אני רוצה להביא אחד קצת פרובלמטי:
פצעים ונשיקות
ביצוע: מוניקה סקס
המקור: שארית התום בארגזי קרטון, מעשה אומנות או מעשה יום יום
הנכון: שארית התום בארגזי קרטון, מעשה אוננות הוא מעשה יום יום
בגלל שהתלבטתי כאן אם אמנות זו צורה של יחסים (בכל זאת זה דבר אינטימי שרובנו עושים כשאנחנו לגמרי לבד), החלטתי לשים את זה עוד לפני הכותרת.
יחסים א'
בכלל, אתם יכולים להתייחס לסדרת הפוסטים הזו כאל מדריך לחיים.
יחסים זה משהו שאם הוא לא מאוזן - סופו להתפוצץ. כך לדוגמה, אם אחי הגדול נוהג לשיר 'הוא לא ידע אותה, אבל את אחותה...', אז סבתא חביבה שרה לי 'שם תגור אימו תמיד, זו הגברת שפנפנית'. הפלורליזם הזה פתח לי את הדרך להתפתח באופן שקול ומאוזן, כפי שתראו בהמשך.
"תעשה על השיר הזה משהו" ביקשה הסבתא היום, כשברקע התנגן 'שיר מול הגלעד' בביצועו של אריק איינשטיין. אז עד סוף השיר נולדה השורה 'והכבשה תשך אותו, כי היא תמצא אותו - אשם'. טוב, כדי להבין את ההקשר של השורה הזו צריך להקשיב לכל המכלול. השיר הזה מדבר על נפקדות שהגדי הרך דפק בשורות הקודמות (ע"ע 'כבשה פועה בוכה בדיר - זה בנה הקט אשר אבד').
תחת שמי ים התיכון
מלים, לחן וביצוע: שלמה ארצי
המקור: חצי עולם שונא חצי
הנכון: חצי עולם שונא חציל
טוב, יש בשיר הזה גם את השורה 'ערב על אבטיחים יורד, אשליות מתוקות' שממש מתבקש להחליף אותה ב'הוא על אבטיחים יורד, אשכוליות מתוקות', אבל לא נעשה את זה. למה? כי השיר רצוף שגיאות תחביר, ואם שלמה ארצי היה משורר, הייתי מעמיד אותה בפינת הצדק הפואטי. דוגמאות? בבקשה: אני לא חושב שאפשר להגיד 'ים התיכון' (צ"ל 'הים התיכון'). והשורה 'צמרמורת יש לי מקיפוח גם' - היא ממש מבישה.
אבל כל זה כאין וכאפס לעומת השיר החדש שהוא הוציא עם אריק. אני לא רוצה לדבר על האכזבה המוזיקלית, על איכות הקול של אריק וגם לא על המלים הבנאליות. ובמיוחד אני לא רוצה לדבר על איך שהם נאלצים למשוך את המלה 'מכסים' כדי שתכסה איכשהו את הקצב. אבל עזבו, בואו לא נדבר על דברים שכבר קרו.
נחמה
מלים: רחל שפירא, ביצוע: אילנית
המקור: זה וזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה
הנכון: זה בזו נביט ונתמה תמיד אם ראינו מכונה
חשבתי קצת על אבזרי המין האלה. למה שגבר עם בובת מין מתנפחת לא יארגן מפגש עם אשה שיש לה ויברטור ובזמן שהעזרים האלה יענגו אחד את השני... ופה התבלבלתי, כי מה יש להם לעשות, לאנשים בשר ודם, בזמן הזה?
היי שקטה
מלים: רחל שפירא, ביצוע: ריקי גל
המקור: היי שקטה, כאילו אין בך דופי
הנכון: היי שקטה, כאילו אין בך דופק
אז תגידו בעצמכם, באיזו שורה אנחנו מקבלים אשה יותר שקטה? נכון מאד. ולמה זה כל כך חשוב? ר' את האייטם הבא:
צריך לצלצל פעמים
מלים: נתן אלתרמן
המקור: תופרת אני ותופרת
הנכון: חופרת אני וחופרת
גם כאן הגרסה שלי מסתדרת יותר טוב עם שורות ההמשך הבאות:
חופרת אני וחופרת
אוכלת לך את הראש
אני כל היום מטרטרת
כאילו יצאתי לחרוש
למה לכתוב גרסה נוספת? משתי סיבות:
א. עידכון
כשאלתרמן כתב את השיר, מרבית הנשים ידעו לתפור (והגברים? גם אז לא ידענו לעשות שום דבר קונסטרוקטיבי).
אז כמה תופרות יש היום בארץ?
וכמה חופרות?
ב. איזון
זוכרים שצריך איזון ביחסים? אז כשחיפשתי את המלים במרשתת, מצאתי שתי גרסאות של השיר, ולכן הססתי להכנס בו, במשורר הלאומי השני שלנו, בגלל מלים כמו 'חינקוני' ובעיות תחביר מביכות ('אותך לטייל להזמין'), כי מי יודע, אולי זו אשמתו של הבחור הזעצער? או של הזמרות? בסוף החלטתי לכתוב גרסה משלי. כן למה שאלתרמן לא יוכל, גם הוא, לבקר אותי (ע"ע ביקור גומלין)?
באה אליכם
מלים ולחן: דידי שחר, ביצוע: מירי מסיקה
המקור: ילדה שלנו, כמה התגעגענו, חכי מעט, ילדה שלי
הנכון: ילדה שלנו קטנה, התגעגענו חלקית, ואת ילדה שלי
השיר הזה משמש ציון דרך בחלוקה המביכה של הטקסט על פני המלודיה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שהתיבה המוזיקלית נגמרת באמצע השורה. בהתחלה הייתי בטוח שהמלחין לא הצליח להתאים את עצמו לתמלילן, אבל כשראיתי שזה אותו אחד, הבנתי שהבעיה היא אצלי. כן, אני לא בשל לטרנדים העדכניים.
כלים שלובים
מלים: אהוד מנור
המקור: את באת ונגעת בלאט, כל פעם קצת, לאט לאט
הנכון: את באת ונגעת, בלעת, כל פעם קצת, לאט לאט
הכניסיני תחת כנפך
מלים: חנ"ב
המקור: ויהי חיקך מקלט ראשי, קן תפילותי הנידחות
הנכון: ויהי חיקך מקלט ראשי, קן תפילותי, I need אחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
ואפשר לסיים את זה גם ב'אני דחפור', אבל חווית האשפוז כבר קרובה יותר לליבי מזו של פריצת דרכים.
חלון לים התיכון
מלים: יעקב גלעד, ביצוע: יהודה פוליקר
המקור: יש פה מיטה מתקפלת אם נרצה שלושתנו לישון, את, אני והילד, עם חלון משקיף לים התיכון
הנכון: את, אני ואיילת, עם חלון משקיף לים התיכון
שלישי מימין - אבנר.
אם אני מכיר את אבנר, אני חושב שאיילת היא דוקא אחת הדמויות המרוחקות שברקע. או אולי אפילו שתיהן. כן, הוא אוהב לשמור על האופציות שלו פתוחות.
אמא
מלים ולחן: שייקה פייקוב
המקור: אמא אותך הן אהבתי מכל, אמא, השיר לך הוא עד
הנכון: אמא אותך הן אהבתי מכל, אמא, אשיר לך דואט
רציתי להגיד עוד מלה על השיר הזה, אבל זה היה לפני שהגעתי לבית האחרון:
אמא אותך הן אהבתי מכל
גם אם גרמתי צרות
על כן פה בשיר קבלי ברכותי
ואלף אלפי תודות
דוקא מתאים לבר מיצווה. כי איך הילדים האלה יגדלו לאהוב את הזמר המזרחי?
שלג צח
מלים ולחן: שלומי ברכה, ביצוע: משינה
המקור: אז הם אמרו לו כי הדרך אל האושר לא בך, רק בנו היא טמונה
הנכון: אז הם אמרו לו כי הדרך אל האושר לא בך, רק באנו עם תמונה
היא כל כך יפה
ביצוע: כוורת
המקור: הייתי נותן לה שק של סנטימנטים
הנכון: הייתי נותן לה סקשן סנטימנטי
סימנתי כאן את הסקשן באליפסה אדומה, אבל את החלק הסנטימנטלי לא הצלחתי לאתר. כן, עד היום אני מחפש אותו.
מזל, כי במחשבה שניה, גם 'חוקן' יכול להסתדר כאן.
אז כמו שבטח הבנתם מהכותרת, יהיו עוד פוסטים שיוקדשו ליחסים. Stay tuned.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
