- ו...

- יצאת פארש.

- אני?

- כן, אתה. לכאורה הלכת לסקר הפגנה שבה אתה תומך, אבל בגלל שמישהי העליבה אותך, הוצאת את כולם שם מופרעים.

- טוב, לא את כולם...

- זה לא משנה, האגו הנפוח שלך נפגע ובגלל הצורך שלך להתנקם גרמת נזק למטרות שאתה רוצה לקדם.

- היי, אולי פגעתי באנשים, אבל אני חושב שקידמתי את המטרה.

- "בוא נבדוק את זה" היא אמרה כשהיא מזמינה קפה עבור שנינו "ואתה זוכר" אמרה למלצר "לשנינו בלי חלב".

- בשביל לבדוק אם גרמתי נזק למטרה, אנחנו צריכים להגדיר אותה.

- מסכימה, תגדיר לי בבקשה.

- מטרת העל היא להפחית, ככל האפשר את ניצול וטבח בעלי החיים.

- ואיך עושים את זה?

- מצרפים כמה שיותר אנשים למעגל הטבעונות.

- ואת זה, איך עושים?

- קודם כל נוקטים עמדה. ואחר כך מעלים את המודעות לנושא הזה.

- אבל זה בדיוק מה שהאנשים האלה עשו. הם לא סתם נקטו עמדה, הם הביאו איתם מחויבות בלתי מתפשרת, הקריבו ימי עבודה, השאירו ילדים בבית, נסעו למשחטה מרוחקת וקיבלו על עצמם את הסיכון לחטוף מכות, להעצר ואולי גם להשפט לתקופת מאסר ממושכת יותר.

- היי, תעצרי כאן. אני מסכים איתך בכל מה שאמרת עד ל'להשפט'. זה לא סיכון אמיתי.

- למה? אי אפשר לתבוע אותם על הפרת הסדר וגרימת נזק למפעל?

- זה החלום הרטוב שלנו - לנהל משפט בנושא הזה. דיון כזה באמת יעלה את הנושא לסדר היום. אבל את זה יודעים גם בצד השני. מי שמתווה את האסטרטגיה של חברות כמו זוגלובק הוא יחצן מיומן שמנחה אותם להנמיך פרופיל ככל האפשר.

- אוקיי, אז הסכמנו שהם נלחמים במסירות למען מטרה ראויה, למה דוקא אתה, מכל האנשים בעולם, מטיל בהם דופי?

- מרחוק הם נראים מצויין - רהוטים, ענייניים ורציונליים. אבל אני ניסיתי להתקרב אליהם.

- ומה גילית?

- עדת כלבים עקוצים ודי מבוהלים שנובחת בפראות על כל מי שמנסה להתקרב. וזה כולל לא רק את אוכלי הבשר וצרכני החלב, אלא אפילו, ואולי בעיקר, את האוהדים. מספיק שאתה חולק עליהם בנקודה אחת והם כולם עליך. הם נלחמים ב-360 מעלות נגד כל העולם. הם כל כך טעונים ורדופים עד שהם גם נכנסים אחד בשני.

- "אני מקשיבה" היא עודדה אותי להמשיך.

- בואי ניקח לדוגמה את היחס שלהם לצמחוניים. לכאורה אלה אנשים שעשו כבר את מחצית הדרך, הם לפחות נמנעים מהביקוש שיוצר את טבח בעלי החיים, אבל אצלם הם נחשבים לגרועים מהקרניסטים.

- אה, אני מבינה אותם. הצמחונים נותנים מעין לגיטמציה להמשיך ולנצל את בעלי החיים בתנאים מחפירים.

- אוקיי, בואי נעזוב רגע את הצמחוניים ונדבר על הטבעונים לייט.

- מה זה זה?

- ההבדל בין טבעוני אדוק ללייט הוא כמו בין חרדי לשומר מסורת.

- "דוגמאות בבקשה" היא אמרה בחוסר סבלנות.

- יש אנשים שאומרים 'במקום שנכריז על meatless monday, נעשה את ההפך, נכריז על יום בשבוע שבו אוכלים בשר ויום נוסף שבו אוכלים ביצים ומוצרי חלב'.

- ואת אלה אתה מוכן להכשיר?

- הנה, כאן ההבדל בינינו. הרי גם האקטיביסטים הכי פאנטיים לא משלים את עצמם שניתן יהיה להפסיק לגמרי, תוך כמה חודשים, את ניצול וטבח החיות. זה תהליך שיקח המון זמן. למעשה, אנחנו מדברים על צמצום צריכת הבשר והמוצרים מן החי. בשבילי, כל אחד שעשה אפילו חלק מהדרך הוא בכיוון הנכון. אני רוצה לקרב אותם והם - לחסל, אשכרה להרוג, את כל מי שלא טבעוני אדוק.

הלגה לפני שהפכה לטבעונית - הייתי אוכלת שניים כמוך: אחד בצהרים ואחד בערב. אבל אף פעם לא אכלתי בשר אחרי שמונה בערב. כן, כבר אז הייתי צדיקה.

- "תבין" היא נאנחה שוב כשהיא מותחת את רגליה הארוכות "לנקיטת עמדה חסרת פשרות יש עוצמה"

- אבל כשהם קוראים לכל שאר העולם 'רוצחים' הם מנכרים את מרבית הציבור שאולי מוכן להקשיב לנו.

- רגע, הם לא רוצחים?

- מי, כל אלה שלא טבעונים?

- יא, מיין טייר קינד.

- הם כן. ולא סתם, אלא רוצחי המונים. אבל אף אחד לא משנה עמדות כשמישהו מטיח בפניו כינויים מלווים בגידופים.

- גידופים?

- הסגנון המקובל שם הוא לצעוק על כל מי שמתקרב: 'יא רוצחת שרמוטה, לכי מכאן!' ואני שמעתי גם 'הלואי שמישהו יעשה לילדים הדפוקים שלך את מה שאתה עושה כאן לעופות!'.

- בכל זאת, תודה שיש כח למי שנוקט עמדה בלתי מתפשרת.

- איזה כח?

- כח מוסרי. מגדלור. עמוד האש שהולך לפני המחנה.

- אז את אומרת שהגישה הזו 'הכל או לא כלום' היא הכי אפקטיבית?

- אפקטיבית למה?

- למטרה שהגדרנו, להרחבת השורות.

- ומה אתה אומר?

- בואי ניקח לדוגמה מסיונרים מתחומים אחרים, כאלה שצברו קילומטראז' ויש להם קבלות על הצלחות.

- "אני מקשיבה" היא אמרה כשהיא מלכסנת אלי מבט משועשע.

- בואי נלמד את האסטרטגיה של המחזירים בתשובה. בהתחלה הם מציעים לך לעשות מצווה אחת או שתיים. ואחרי שאתה עושה את הצעד הראשון הם תומכים בך ומעודדים אותך 'להתחזק' ולקיים יותר ויותר מצוות.

- אבל אתה הרי מתעב אותם ואת כל מה שהם מייצגים. אתה משווה את הטבעונות לדת?

- לא ברמה העיניינית. חס וחלילה. הטבעונות היא הדבר הכי רחוק שאפשר מדת. אבל אולי כדאי לנו לאמץ פרקטיקה 'מקרבת' כמוהם.

- כן, אני מבינה מה אתה אומר. בהחלט יתכן שיש מקום לשתי הגישות: האקטיביסטית חסרת הפשרות מצד אחד וה'מקרבת' שלך מצד שני.

- אז מה את מציעה, שאעמוד לידם עם שלט מקרטון שהכותרת שלו היא 'האלטרנטיבה השפויה' ומתחתיו כיתוב עם שתי אופציות וחיצים מתאימים: א. צעקות, קללות וגידופים, ו-ב. שיח ענייני ורציונלי.

- רגע, אני מנסה לדמיין את זה. תגיד אתה תהיה עירום מתחת לקרטון?

- אם את באה איתי - כן.

- אבל עלולים לראות לך את האגו.

- אז את אומרת שיצאתי פארש?

- בענק.

- "די, זה מספיק" אמרה כשהיא אוחזת את זרועי ומונעת ממני למזוג את שארית הבקבוק לכוס.

- הצחקת אותי, אני יכול לגמור עוד שניים כאלה.

- טוב, אז מה יש לך להגיד?

- על מה?

- על המבצע בעזה.

- עמוד ענן?

- אהה.

- אני יכול לצטט יהודי חכם?

- אני מקשיבה.

- סם גולדווין אמר פעם "לך תראה בעצמך למה זה סרט שאתה לא צריך לראות".

- יפה. אפילו יש כאן לולאה קטנה. אבל אני מודה שלא הבנתי את הנמשל.

- הרי כבר היינו בסרט הזה. ויותר מפעם אחת. אנחנו מנסים שוב ושוב מהלכים שכבר מוצו בעופרת יצוקה ולפני כן במלחמת לבנון הראשונה.

- אז אתה אומר שלא יהיו למבצע הזה שום תוצאות?

- יהיו, אבל בטח אלה לא היעדים עליהם הצהירו קברניטי המדינה. ובמיוחד לא יובל שטייניץ.

- מה איתו?

- הוא הכריז בראיון לגל"ץ שהוא רוצה לראות בסיום המבצע -  את ה'הכרעת החמאס'.

- למה הוא מתכוון בהכרעה הזו?

 - הוא רוצה למוטט את שלטון החמאס.

- ומה רע ביעד הזה?

- גם את זה כבר ניסינו. גם במלחמת לבנון הראשונה וגם בעופרת יצוקה. התרגיל הזה לא יכול להצליח. אם התושבים בעזה רוצים את החמאס, אנחנו לא יכולים להמליך עליהם מישהו אחר.

- אתה בטוח?

- את יודעת מה, בואי נגיד לרגע, באופן היפותטי, שהיינו יכולים. למי היינו מוסרים שם את השלטון? הרי האופוזיציה היחידה לחמאס ברצועת עזה אלה ארגונים קיצוניים יותר: ועדות ההתנגדות, הג'יאד האיסלמי ועוד כמה ארגונים שתוקפים את החמאס בגלל 'שאיבד את רוח הג'יאד'.

- אז אתה לא ממש מחזיק מיובל?

- אני חושב שהפרופסור הזה לפילוסופיה הוא טיפש מופלג.

- והמהלך הקרקעי?

- ישראל יכולה להכניס כוחות קרקעיים לעזה וגם להשתלט עליה, במחיר של עשרות חילים הרוגים, ואפילו להסב נזק קשה לחמס. ואז?

- ממשל צבאי.

- הרי כבר היינו שם ועשינו בדיוק את זה כמה עשרות שנים. את זוכרת כמה היה קשה לצאת משם?

- אז מה אתה היית עושה?

- היינו יכולים להמנע מכל הבלאגן הזה אם היינו עושים שני דברים.

- היי, אל תמהר, גם לי קשה לדבר אחרי שלושת רבעי בקבוק וודקה.

- א. מדברים איתם.

- עם מי?

- עם כולם, החל מאבא של מאזן וכלה בהנייה.

- ו-ב'? 

- ב. מגיבים בחריפות על הטיל הראשון שנורה אחרי עופרת יצוקה. התגובה הפייסינת שלנו על ירי הטילים היא זו שגררה את ההסלמה הנוכחית. את יודעת מה? גם את הקודמת.

- איך מגיבים בחריפות? אני מתכוונת - בלי להרוג אזרחים חפים מפשע.

- זה הרעיון, בלי לפגוע בבלתי מעורבים. טוב, אולי בכמה, אבל כאלה שממילא החליטו להיות שאהידים.

- פרט.

- בהתחלה מפסיקים להם את החשמל ואת הכנסת הסחורות לרצועה. ולא שוכחים להודיע את התעריף. בואי נגיד שעל כל טיל מפסיקים את החשמל לשלושה ימים.

- למה שלושה?

- את יודעת מה, שכנעת אותי. לשבוע.

- אבל אז הם יתחילו לייצר חשמל אלטרנטיבי.

- איך?

- לבנות תחנות כח משלהם ולהביא חשמל ממצרים.

- מצוין. את תחנות הכח שלהם אפשר להפציץ וגם את מערכת הובלת החשמל ממצרים. זה לא כל כך קשה לפגוע בשנאים.

- ואם גם זה לא יעשה עליהם רושם?

- אז במקום שהם ייצרו חשמל ע"י דיווש על גבי אופני כושר נגיש להם את פתרון ה'סוללה הנטענת'.

- מה זה?

- במקום כל המבצע המתוחכם, המפואר והיקר הזה, מציבים סוללת תותחים אחת, לא צריך יותר. ושוב נפרסם תעריף: נגיד על כל טיל - עשרה פגזים על רובע שיבחר בעזה.

- אבל שוב תהרוג אזרחים חפים מפשע.

- ואם נפזר, שעתיים-שלוש לפני הירי, כרוזים שמגדירים במפורש את האזור עליו אנחנו עומדים לירות, ואת חלון הזמן שבו אנחנו עומדים לבצע את זה?

- אז אתה חושב שהם יפנו את הבתים שלהם?

- הרוב המכריע כן.

- והשאר?

- אלה שרוצים להיות שאהידים, או לנסות את רצינות הכוונות שלנו?

- אהה.

- אלה יכולים להפגע. אני בעד לקצר לשאהידים את ההמתנה למפגש עם הבתולות שלהם.  אבל בסך הכל, זה ירגיע את האזור הזה לתמיד. האזרחים לא יסכימו לאבד את ביתם. במבחן התוצאה אנחנו נסיים את הסכסוך הזה עם הרבה פחות נפגעים.

- זה לא יעבוד.

- למה?

- בגלל הלחץ הבינלאומי. הרי הם יביאו לשכונות המופגזות האלה אוטובוסים עם ילדים. אתה יודע איזה אפקט תקשורתי יש לילד פלסטינאי מכוסה בדם?

- צודקת, בשביל להפעיל את השלב הזה צריך ביצים. לא את הג'לי הזה.

- ביבי?

- ביבי.

- אז מה נשארנו רק עם השלב הראשון של הפסקת החשמל, המים והסחורות.

- עדין זה עדיף על הכניסה הקרקעית.

- אתה יודע, מחר, כשתתפכח אני אזכיר לך מה אמרת.

- ואיך את חושבת שאני אגיב?

- די, כבר היינו בסרט הזה - אתה שוב תכחיש הכל.

אני רוצה למות כמו סבא שלי - בשלווה תוך כדי שינה, ולא בבעתה וצרחות כמו הנוסעים באוטובוס שבו נהג.

(מייקל אולפרי)