אז הנה הפרק שחותם את סדרת הסולמות
תקציר הפרק הקודם
בסולמות ג' הצגתי את התכנית ליצור את הסולם הבא:
את הסולם הזה תכננתי להציב בסדנה ויעודו הוא להקל את הגישה אל הבוידעם לכל בני המשפחה - אבל במיוחד לסבתא חביבה שאף פעם לא אהבה גבהים. ומה יש לסבתא חביבה לחפש בבוידעם? אוסף הפורצלן שהיא מטפחת מונח, ברובו, בארגזים באינטרסול. חלקו הקטן מונח בשתי ויטרינות שבניתי עבורה (אחת בסלון ואחת בחדר האורחים) והשאר מחכה לויטרינה הגדולה שאבנה יום אחד (ע"ע "הפרוייקט הבא" להלן).
בגלל יחוסה של הלקוחה, החלטתי לא להסתפק כאן בסולם אנכי עם שלבים ספרטניים שייוצרו מצינור ברזל חצי צול, אלא לפנק את הסבתא בסולם משופע עם מדרגות של ממש.
תכנית ב'
כשבחנתי את הקיר עליו עמדתי להתקין את הסולם, הבנתי שאני יכול להתקל פה בבעית קונסטרוקציה. אמנם גם כאן, כמו בסולומות הקודמים, נשענות פלטות הרגליים העליונות על קורת בטון (כאן היא בעצם הרצפה של הבוידעם) והפלטות התחתונות על קיר בלוקים, אבל בכל זאת יש הבדלים. הקורה העליונה היא צרה יותר (את זה הסקתי מהקשה על הקיר) והקיר עצמו, שהוא קיר פנימי, בנוי מבלוק 10 ס"מ - שלא כמו הקירות החיצוניים, עליהם השענתי את הסולמות הקודמים, שנבנו מבלוק 20 ס"מ.
לאחר התלבטות קצרה החלטתי לוותר על התליה ולהשעין את הסולם על הקרקע.
בסיום, התכנית נראתה כך:
הביצוע
שלשום סיימתי את בנית הסולם והתקנתו. עכשיו הוא נראה כך:
חדי העין שביניכם יבחינו בודאי שבמהלך הביצוע ויתרתי לגמרי על הרגליים שנועדו לחבר את הסולם באמציעתו אל הקיר.
את המדרגות עשיתי מפח מרוקע שנועד ממש למטרות האלה (רצפות ומדרגות).
מבט מאחור: גם את המדרגות השענתי על צינור. הבניה הזו הקלה מאד על יצירת שלד הסולם באופן מקביל ומדוייק.
לקחים
ברזל דק מדי
עובדי דופן הצינור 3/4 צול ששימש אותי לבנית ידיות האחיזה לא הספיק. כשקניתי אותו יכולתי לבחור בין צינור שעובי הדופן הוא 3 מ"מ לבין אחד דק יותר (עובי דופן 2 מ"מ). אני בחרתי בשני. למה? כי זה גם יותר זול וגם שוקל פחות. בגלל שהסולם הזה מוצב בתוך הבית, רציתי לקבל כאן ריתוכים מושלמים, כאלה שלאחר הליטוש לא ניתן להבחין בהם. ובכן הצינור בעל עובי הדופן הדקה לא מתאים לגימור מהסוג הזה. במהלך הריתוכים והליטוש נוצרו בו חורים (שגם אותם סתמתי בריתוך). וגם אותם ליטשתי. ומה קרה במהלך הליטוש? נכון, נוצר חור נוסף. וחוזר חלילה. המהלכים האלה גזלו זמן ומאמץ רבים והכי גרוע, בגלל הריתוכים הרבים נוצרו גם עיוותים במסגרת הברזל.
רגע מכונן
כמו כל נקודת שבר, גם זו היתה, בסופו של דבר, פתח לפריצת דרך, אבל לפניה היה, שלב של מפח נפש עמוק. כן, גם הבאסה היא שלב מובנה בתהליך של נקודת השבר. כשנוכחתי בנזק שגרמתי למסגרת הסולם, שיתפתי את סבתא חביבה בתחושת היאוש וחוסר המוצא שהשתלטה עלי.
"ואתה צריך גם לנקות את המרפסת" השיבה הסבתא והצביעה על האבק השחור שכיסה את רצפת המסגריה המאולתרת שלי.
אין, אין תחליף לתחושת הבטחון הזו שנובעת מכך שאתה יודע שברגעים הקשים יש לך על מי להשען.
הפתרון
בסופו של דבר ניסיתי למלא את הריתוכים במילוי אפוקסי, משהו בדומה לטכניקה של פחחי רכב. אני השתמשתי לצורך כך בגלילים האלה שמורכבים משני חמרים שונים. אלה שאתה פורס חתיכה ולש אותה עד ששני החומרים מתערבבים אחד בשני. כשהחומר עדין רך, מורחים אותו על האזור שרוצים להחליק ומחכים עד שיתייבש. לאחר הייבוש מלטשים.
אם הייתי מתעקש לקבל גימור ממש יפה, הייתי צריך לסור על מוסך לפחחות ולקבל מהם כמה טיפים. כן, יש לי עוד לאן לגדול. בהחלט.
הפרוייקט הבא
אחרי שאשלים כמה זנבות שנשארו לי (חלקם דורשים לא מעט עבודה), אצטרך לבחור בפרוייקט הגדול הבא. ויש לי בצנרת לא מעט מיזמים שמתחננים לקידום. חלקם מלהיבים והאחרים ממש נחוצים:
הסנדוק
זהו רהיט שיוצב בסלון ויעזור לנו לעשות סדר בניירות. כן, יש לו מודל תפעולי לא טריוואלי שאותו אפרט כשאציג את הפרוייקט הזה (אם וכאשר אבחר לקדם דוקא אותו).
הברגים משמשים כאן בעיקר כאלמנט עיצובי. חלק מהם (תנחשו לבד איזה) הוסף רק למטרות דקורציה
בית על העץ
למעשה זה זולה לנכד.
איך בונים בית על העץ? נכון, בוחרים עץ מתאים בחצר ומאלתרים מבנה משאריות.
אבל אם אין עץ מתאים בגינה?
שותלים אחד:
את עץ האבוקדו הזה שתלתי לפני 3 שנים - בדיוק למטרה הזו.
מאז אני מטפח וגוזם אותו כך שיהיה בעל גזע זקוף בגובה של קצת-יותר-משני-מטר ואז יסתעפו הענפים שלו באופן שיאפשר להניח עליהם את רצפת בית.
אבל אם זה מה שהצלחתי לעשות במשך שלוש שנים (היום הוא בגובה של 1.30 מ' - הישג מדהים למה שב-2008 היה עדין גלעין אבוקדו בערימת קומפוסט), ואם אני רוצה להשלים אותו לפני שהנכד המתוק יתחיל להתגלח (ובואו נתעלם לרגע מהעובדה שיש לו גם גנים גרוזיניים), אני צריך להיות יותר יצירתי.
אז איך בונים בית יצירתי על העץ?
אם אתם ממש ממהרים ואין לכם עץ מתאים - כדאי להפוך את הסדר. קודם לבנות את הבית באויר ורק אחרי כך להוסיף מתחתיו את העץ.
אז היום אני מחכה שגנני הקיבוץ יכרתו את עץ הארוקריה הענק שעומד ליד ביתי. העץ היפהפה הזה חלה וחלקו העליון התייבש:
אחרי שהעץ יכרת, אוכל להקים, בשטח הקטן שלידו, קונסטרוקצית ברזל (אשר מושתתת על יסודות מוצקים) שעליה אוכל להקים את הבית. אחרי הקמת היסודות אוכל לשתול עץ או שיח (אוג חרוק) שברבות השנים יטשטשו, או אף יסתירו כליל, את קיומן של רגלי המתכת - ממש כמו שעשיתי בצריח שחולש על הכניסה לבית:
גגון מעל למרפסת הקדמית
זוהי מרפסת גדולה יחסית (כמעט 40 מ"ר). הקושי הגדול שלי כאן הוא שכל הגגונים והפרגולות בקיבוץ עשויים מעץ וקשה לי למצוא דוגמאות מהן אוכל לקבל השראה. יתכן שאצטרך להעזר פה בבעל מקצוע, או אפילו לפתוח את האינטרנט ולחפש חלק מהמשאבים הנדרשים. נראה, אולי בסוף אני עוד אחזור לבניה מעץ. השארו על התדר.
נדנדה לנכד
הנדנדה שבניתי לו לפני שנה תלויה על קונסטרוקציה מושקעת ביותר ומתפקדת נהדר, אבל היא תופסת מקום על הדשא ומאלצת אותי להזיזה בכל פעם שאני רוצה לכסח אותו.
הגלגלים הקטנים שאתם רואים בתחתית הנדנדה מאפשרים לי להסיע אותה (אחרי שאני מטה מעט את המסגרת) אל המרפסת לצורך הכיסוח
לאחר שאשלים את בנית הגגון והבית-על-העץ אוכל למתוח ביניהם קורה שעליו תתלה הנדנדה. ובכך אפנה את פיסת הדשא הזו.
למעשה ניתן לחבר את הנדנדה גם לקורה שתיתלה רק מאחד המתקנים האלה, אבל עם הפרט הזה אתמודד רק בשלב התכנון המפורט.
השלמת המדרגות בתוך הבית
זה פרוייקט שהתחלתי לפני כמה שנים והפסקתי באמצע. על שלד המתכת של גרם המדרגות שמחבר בין שתי קומות הבית התקנתי רק שליש מהמדרגות ׁ(מעץ בוק). בשאר המקומות עדין מותקנים לוחות הדיקט ששימשו את הבנאים בעת הקמת הקומה השניה (לפני עשר שנים).
ויטרינה גדולה
לתצוגת אוסף הפורצלנים של סבתא חביבה.
אבטיפוס שני למתקן להאכלת צופיות
גם זה משהו שתכננתי לפני שנה והפסקתי באמצע.
המכונית הראשונה
כאן אני מתכנן ליצור גרסה משלי לשלדה, להרכיב גלגלי אופניים (או, אם אמצא - גלגלים גדולים יותר) ולהתקין מנוע של קלנועית.
כן, יש למה לחכות. Stay tuned.
כנס המחאה בנחל בצת
הכנס שהיה מתוכנן לשבת הקרובה נדחה בחודש (ל-28 במאי) עקב הצפי לגשמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
