את זה עשיתי, לפנות בוקר, על קיר שמצאתי מוכן, עם סולמות הידראוליים, שכנראה הוכנו, מבעוד יום, לגרפיקאי/צייר שלטים האמיתי.
התמונה הזו צולמה למחרת בבוקר, כשהפועלים התחילו לכסות את הקיר בצבע ירוק, כמה דקות לפני שעלו על היצירה שלי.
ואת זה עשיתי בהשראת הסרט 'לינקולן'. יש שם סצנה שבה אחד המתנגדים לשחרור עבדים אומר "היום נשחרר אותם, מחר ניתן להם להצביע ובעוד כמה שנים - גם הנשים ידרשו זכות הצבעה" (ע"ע 'וואלה, יופי').
גינון אנכי
את הסרטון שעשיתי על הקמת מערכת גינון אנכי בבי"ס בסולם צור, אני לא יכול להטמיע בעמוד הזה. למה? כי עברתי לפרסם את הסרטונים שלי ב-Vimeo ומערכת ישרא יודעת היום להטמיע רק סרטוני יוטיוב.
פעם עוד אפשר היה להטמיע כאן סרטוני וימאו, אבל המערכת ההיא המשיכה להתפתח וישרא - בואו נסתפק בביטוי 'נעצרה'. כי למה להגיד 'נסוגה'? אבל בפועל - כבר לא ניתן לעשות את זה . ישרא ממש דוחפת אותי לצאת ולחפש פלטפורמות אחרת - נגיד אתר משלי.
למה עברתי לוימאו (שלהבדיל מיוטיוב היא פלטפורמה שאינה חינמית)? כי שם אפשר להחליף את הסרט מבלי לאבד את כתובותו. וזה ממש חיוני במקרים שבהם, אחרי שהסרטון הועלה לאויר ואחד המעורבים שצפה בו - ביקש לשנות משהו. למה יוטיוב לא מאפשרת להחליף את הסרטון מבלי לאבד את כתובתו (ובכך לקטוע את הקריירה שלו)? כי גם הם רוצים להכנס למועדון החברות שיש לי חשק לפגוש את ההנהלה ולהגיד לכל אחד מהם: What are you, some kind of an idot? הרי אתם מאבדים את הקהל שלכם בגלל שטויות.
השבוע חשבתי על עוד כמה מוצרים כאלה:
* התקן ה-USB שבו אני מהמר בכל פעם שאני תוקע אותו על הכיוון הנכון. אגב, במחצית מהמקרים אני פוגע כבר בנסיון הראשון.
* הטלפון שלי (נקסוס 5) שעוצב באופן כל כך אלגנטי עד שאני לא מבדיל בין צידו העליון והתחתון. כאן לא ויתרתי וסימנתי את צידו העליון.
* חיבור הטעינה של הטלפון שלי. גם כאן ריססתי את אחד מצדדיו בצבע לבן ועכשיו אני מצליח לדלג על שלב הניחוש כשאני מחבר אותו למטען.
* Digital Tutor - בי"ס וירטואלי שמציג מבוא לקורס בתוכנת תלת מימד (Cinema 4D) בחינם. אבל את הקבצים למבוא הזה הוא מספק רק לאלה שכבר נרשמו ומשלמים. למרות שהבהרתי להם שללא הקבצים אין ביכולתי לעקוב אחרי שעורי המבוא (כדי שאוכל לשפוט אותו), הם סירבו לספק אותם. ואני לקחתי, כמובן, קורס אחר. כמה הם מפסידים? אני מעריך שכ-2000 ש"ח.
לאחרונה אני מסתובב בפורומים של טבעונים. אוקיי, דפי פייסבוק. אל תהיו קטנוניים.
בין יתר הנושאים שמעסיקים אותנו עולה גם הדיון על ביצי חופש. השיחה הכמעט סטנדרטית הזו נראית בערך ככה:
- איפה אני יכולה להשיג ביצי חופש?
- אין דבר כזה. הכל בלוף. גם תרנגולות ה"חופש" סובלות.
- מה, הן לא באמת חופשיות?
- זה נכון שיש להן קצת יותר שטח להסתובב, אבל גם הן בוקעות במדגרות. האפרוחים הזכרים והנקבות הפחות מתאימות מומתים בגז, חנק, או סתם גוועים מצמא, קור או חום. לתרנגולות ששורדות קוטמים את המקור בעזרת להב מלובן. חלקן מתות מהלם הכאב.
- אבל התרנגולות שמגיעות ללולי החופש האלה חיות בסדר?
- התנאים שלהם טובים יחסית, אבל ברגע שתפוקת ההטלה שלהן יורדת, הורגים אותן ע"י מעיכה, או חישמול.
- אז אתה אומר שאי אפשר לקנות בשום מקום ביצים של תרנגולות שהן באמת חופשיות?
- לא, כי זה לא כלכלי. אם מישהו היה מנסה לייצר ביצי חופש אמיתיות הן היו עולות לך משהו כמו 20 ש"ח לביצה.
אז אולי הכל נכון, אבל לי יש שכן, גיל בן עזרא, שבין יתר עיסוקיו הוא מגדל כמה תרנגולות בחצר. כן, איש מיוחד שמקדיש את כל זמנו ומרצו לשמירת הטבע ולהצלתו. בין היתר גיל אחראי על פרוייקט השבת היחמורים לטבע באזור שלנו.
בראיון שערכתי איתו ביררתי, לא רק את תנאי הגידול של העופות, אלא גם כמה עולה לו לייצר ביצה.
רגע, זה עדין לא אומר שגם באופן מסחרי אפשר ליצר ביצה בעלות של שקל אחד, ומי שרוצה למכור אותן בודאי צריך להרוויח. אבל נדמה לי שעדין ניתן לעשות משהו הגון במחיר הגיוני.
אגב, שימו לב למה שהוא אומר על הפיטורים הצפויים בזוגלובק. לא זה עדין לא סקופ - אלא שמועה לא מבוססת. אבל אם זה יקרה, תזכרו איפה שמעתם על זה בפעם הראשונה.