מה שמושך כל בנאדם שקיים הוא הרצון להשיג, לקבל מחמאות, להיות רצוי, להיות מקובל, להיות .. להיות בעל אפשרות לבחור מכמות אדירה של אנשים, להיות מוכר ולהיות בעל אופציות, להיות עסוק מתי שצריך. ואולי אני לא עד הסוף שם, אבל המשיכה עובדת ככה, ההתחלה קשה והשאר הופך קל ככל שעובר הזמן וככל שלומדים, ואני נמצא במקום שונה בצורה דרסטית מאיפה שהייתי לפני חודשיים בעבר מעכשיו.ואני יושב פה, ואחד הדברים שאני שואף אליהם זאת שלומת חברתיתת וחברה, ופתאום מוצא את עצמי מוזמן מחר ל2 מוקומות שונים.
כשהיום גם הייתה לי אפשרות לצאת עם 3 חברורות שונות כולל בחורה מסוימת שטרחה לשאול אם באים אלי הבייתה :).
ואני רואה פתאום שמה שאתה רוצה, אתה פועל להשיגו, גם אם אתה שם לב או לא.
מה שאתה רוצה מתקרב אלייך, זה הכל עניין של גישה, הכל עניין של מעשיות.
אני הגעתי למסקנה שהכל מסתכם בצורך, שהופך מצורך לרצון עז, ובסופו של דבר זה קורה.
צריך לרצות דברים מטורפים, דברים שכשאתה חושב עליהם חיוך ענקי עולה לך על הפניים, וכשאתה מדמיין משהו מסוים הגוף באמת מפעיל את עצמו, דמיין את עצמך רץ והגוף יפעל ע"פ הדבר, אותו דבר לגבי הרצון ולגבי הצורך, בסופו של דבר הם גם לוקחים פעולה צריך להשתמש בהזדמנויות. צריך לשאוף גבוהה, ובסופו של דבר צריך גם להגיד תודה על מה שיש, להוקיר את חצי הכוס המלאה..
ועם זה לא לשכוח את האנשים שזקוקים לעזרה, להיות לעזר, לפנות את המקום באוטובוס כשרואים שאיש זקן עומד.
לעזור לו לסחוב משהו כשהוא צריך עזרה ואתה רואה שכל האנשים האחרים בטפשותם מסרבים לבקשה שלו.
כל זה מושך את האנשים שמסביבך, הם יראו בך דמות שונה מהרגיל, ובאותו זמן הם לא יבינו איך שאתה מצליח כ"כ, זה הכל עניין של הסוד הזה שאני חולק כאן, למרות שרק 2-3 מכם באמת יקראו את זה עד הסוף אולי.
ובזמן שאנשים נמשכים, אתה הופך בעצמך לבנאדם אחר, אתה עוזר, זה עושה לך טוב, אתה לומד, ואתה שואף.
אתה מושך את האנשים מסביבך.
בכל מקרה, אני יושב פה, ב6:15 בבוקר, אחרי האופציות שהיו לי בחרתי טוב.
ומחר אני אאלץ לעשות שוב בחירה, ואני כלכך שמח, הזמינו אותי ל3 מקומות באותו יום, נראה (:.
הבחורות גם התחילו לזרום, בתודות לבחור אחד מאוד נחמד שהראה לי משהו שימושי מאוד, ופה אני מתייחס לזה .. (:.
בסופו של דבר מצאתי את הדרך שלי, וגם אם זה לא הכי טוב, אני לומד כ"כ הרבה מהדבר הזה, ואני מתקרב לאן שאני רוצה להגיע כן.
כמו שחבר אחד אמר לי לא מזמן - "תיכון זה רק מקום ללמוד בו".
בהתחלה חשבתי שזה סוף עולם שהמצב שלי עם האנשים שצריך להיות טוב הוא במצב דיי רע, חברתית.
אבל אחרי הכל כמו שהוא אמר - תיכון זה מקום רק ללמוד בו.
ובעוד האנשים האלה מתבגרים אבל נשארים ילדותיים באותו הזמן, אני מתפתח.
אני רואה את עצמי לוקח את ההחלטות הנכונות, מוצא את הדרך הנכונה כשאני לומד מה צריך לעשות.
וכן, בהתחלה הייתה מוקף והיה לי כיף.
נפילה ענקית.
הבנה.
תמיכה.
והנה אני יושב פה עכשיו עם כל הדלתות פתוחות מבחינתי, וכמו שזה עובד, ככל שאתה מושך יותר, ימשכו עוד.
אם אתה נמצא במקום מסיום ואתה מתחזק מבחינת המשיכה נמשכים עוד ועוד אנשים, ואתה צריך פחות להתאמץ.
ההתחלה היא קשה, ברגע שאתה לומד את הדרך הנכונה ואתה פועל אתה מגיע לתוצאות.
עצם העובדה שאני יושב ורושם את זה, אני רואה את השיפור, אני גורם לעצמי לשמוח, שוב הגיע הזמן לשואף למקומות חדשים.
וכן, אני מוקף בחברים בצורה שלא הייתי מוקף בה במשך כל החיים שלי.
אני נהנה, לא מדובר באנשים בBOTTOM.
לא.
ואני מכיר בחורות, לאט לאט לומד איך לעשות את זה, והגעתי למצב שאני כבר דיי טוב בעסק, יהיו שיעידו (:.
נמצא במקום אחר לגמרי, והדרך הזאת תמשיך, הכל קורה לטובה.
כל מה שנשאר לי עכשיו מבחינת המטרות שאני מציב לעצמי זה ללמוד כמו שצריך.
ואני אעשה את זה, הרי אני רוצה לא?
תודה לאנשים שיודעים שאני חייב להם תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
