זן ואמנות אחזקת הקטנוע

ובכן, חברים, בשל ריבוי רגעי של תגובות זועמות, מסתבר כי אין לי אלא להתנצל מהותית, באופן גורף וחד משמעי, אישית, פרטית ואינטימית לכל מי שלקח את דבריי כפשוטם.

הנני להדגיש בזאת, למען הסר ספק, הכותב (להלן "דבר השליח", בני משפחתו, חבריו הקרובים יותר ופחות וכל מי שפועל בשמו או משתמש בשמו), אחראי אך ורק לדברים שנאמרו על ידו.

עם זאת, דבר השליח, מובא מזוית ראייתו הספציפית לעולמו הפרטי למדי.

השתלחות זו או אחרת בעדר נהגי הקטנועים אינה תורמת במאום לדיון זה או אחר. מגדפי הקטנועים מוזמנים בזאת לפתוח בלוג משלהם ואפילו קבוצה ב.. פייסבוק!

אין לייחס לדברים שום חשיבות ושום משקל.

אין לקלל, לגדף, להשמיץ ולהוקיע בדפי התגובות הנלווים לפוסטים, גם אם נראה לך או לך כי בא לך (או לך).

למה? ככה.

בואו נשמור על תרבות דיון נאותה.

המרחב, הוא מרחב פלורליסטי.

דעתך, גם אם היא שבויה בקונספציה יחידה של נהג רכב ו/או הולך רגל ו/או טייס משנה במסוק תובלה (ולפיכך מפספסת את זוית הראייה שלי) חשובה לי ותודה שהגעת :)

אין לשמוע בעצת ובדברי השליח, משום המלצה לעשות ו/או לבצע ו/או לנסות ו/או לחקור ו/או להשתמש באלו מהתובנות המובאות בבלוג זה.

ובקיצור..

אין באמור המלצה

נ.ב.

קצת חוש הומור בחיים, לא רק שלא מזיק, יש הטוענים כי הוא טוב לאור הפנים.

שאו ברכה