בלוג הכתיבה שלי

אני עפר ואפר, תולעת ולא איש

אין בי שום דבר ששוה להדגיש

לא המצאתי המצאות גדולות ומדהימות,

לא שיניתי את העולם אפילו בדבר פעוט

אין לי זכות אבות שתגן עלי

לא הכנתי כלום, אין דבר יציר כפיי

מי אני בכלל שאתפאר

מה אטען מה אצטדק מה אדבר?

מה תרמתי בכלל בחיי הקצרים?

אולי סבל וכאב לכמה חברים.

- - -

אין לי במה להתגאות, כי לא עשיתי כלום, וכל מה שעשיתי עשו לפני.

יום יבוא..

זכרונות נוראים של חיים הרוסים נונתנים את טעמם המר.

הפצעים הגלידו אך הפגיעות בנפש לעד את דברן יגידו.

העולם זורק אותך לתוך בריכה, בריכה מלאת רפש, מסתכל עלייך מנסה לשחות וטובע.

דברים טובים לא מתרחשים סתם כך, הרוע לא נח לרגע.

מי בכלל ירצה בחברתי? עם כל מה שעברתי, עם כל מה שחוויתי.

רציתי לשנות סדרי עולם! לא להסתכל מהצד ולהעביר את הזמן ב"סתם"!

הרגשה נוראה של פרידה ראשונה מההבל שנקרא - חיי.

- - -

ולכם מנובלים, לכם שהחלטתם שאני אהיה שק החבטות שלכם, רק יסורין אני מאחל!

שתדעו שאתם יצרתם אותי, מכל הרוע שאכלתי ממכם צמחתי!

כל אחד יגיע למקום אליו הוא שייך, מקווה שאתם נהנים במקום שלכם, אני גאה בשלי.