בלוג הכתיבה שלי

אני עפר ואפר, תולעת ולא איש

אין בי שום דבר ששוה להדגיש

לא המצאתי המצאות גדולות ומדהימות,

לא שיניתי את העולם אפילו בדבר פעוט

אין לי זכות אבות שתגן עלי

לא הכנתי כלום, אין דבר יציר כפיי

מי אני בכלל שאתפאר

מה אטען מה אצטדק מה אדבר?

מה תרמתי בכלל בחיי הקצרים?

אולי סבל וכאב לכמה חברים.

- - -

אין לי במה להתגאות, כי לא עשיתי כלום, וכל מה שעשיתי עשו לפני.

יום יבוא..

ברוכים הבאים, זה הוא בלוג הכתיבה שלי.

כאן ארשום את כל הרעיונות לקטעים סיפורים ושירים שעולים במוחי, מעין מגירה שכזאת.

אשמח אם תגיבו את דעתכם וכמובן, אם פגעתי, אני מצטער אבל אלו הם דעותי ועליכם ללמוד לקבל אותן.

קריאה מהנה וחג שני שמח. (:

- - -

מלחמה על עצמי

בפתחה של מלחמה עומד מצביא, רמקול בידו.

"זוהי מלחמה!" הוא קורא, "מלחמה על עצמי".

הנכם נדרשים להסתדר בשורות.

חלקכם ישובצו חלקכם ינופו.

במהלך מלחמה הכל רועד, טייח מתנתק מהתקרה משאיר אחריו אבק בכל החדר.

המצביא נופל על ברכיו בוכה.

באמצע מלחמה מצביא על ברכיו, בגדיו מלוכלכים, בעינו דמעה.

ממעמקים חולם על דמות טהורה.

ההבנה חודרת אל ליבו לפתע ככדור טועה.

קם על רגליו, תוקע בחצוצרה ובצעקה רמה שואג "הסתער".

בסופה של מלחמה מצביא עומד, בגדיו מצוחצחים ונקיים.

צל"ש גדול על חזהו ובליבו גאווה.

- - -

ועכשיו, בעיברית (שורה לכל פסקה):

בתחילת חייו אדם מתעצב, נקבע בשבילו איך הוא יראה, מה יהיו תכונותיו לטוב ולרע.

במהלך החיים אדם עובר זעזועים שמכים בו וגורמים לו רצון לשנות תכונות רעות שבו.

מהמקום הכי נמוך, מהמשברים, אדם מבין שהוא צריך לשנות, הוא לוקח החלטה ו"מסתער" על ביצועה.

אדם נלחם על חייו, אדם ניצח במלחמה.