|
 כינוי:
בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 10/2009
בוקר/ערב/צהריים/לילה (תלוי מתי תקראו את הפוסט) טוב לכם קוראים, קוראות וחתולים יקרים!
נתחיל מהחתולים.
אני והחבר שלי ישבנו לנו אתמול לתומנו לאכול צהריים אצלי במעונות, כשלפתע נשמע רעש מוזר. המשכנו לאכול, והרעש נשמע שנית. זה נשמע כאילו מישהו מנסה לפתוח את דלת הכניסה ולא מצליח. התחלנו לתהות לפשר הדבר, כשלפתע הרעש נשמע בפעם השלישית ואחריו נשמעה יללה.
- אתה חושב מה שאני חושבת?..
- מה, שהחתול קופץ על ידית הדלת ומנסה לפתוח אותה?! לא, אין מצב!
- אפילו לא חשבתי על קופץ... חשבתי רק על מנסה לפתוח... לא יכול להיות, נכון?
- לא...
ואז, כמובן, שוב הידית של הדלת קפצה ונשמע קול יללה. החבר ניגש לדלת והביט בעינית. אחרי התבוננות ממושכת בתורות, הוא החליט (ואני הסכמתי) שהגוש השחור בצד הוא זנבו של החתול המטריד. לאחר שהידית קפצה שוב, הגוש השחור שינה את מיקומו וכך הבנו שצדקנו.
כעבור זמן-מה היה עלינו ללכת (אני לשיעור, הוא סתם לפקולטה). החתול בינתיים הלך להטריד מישהו אחר ויצאנו בשלום. כשחזרנו כעבור 2-3 שעות, בדלת פגשנו את אחת השותפות שלי שסיפרה שנכנסה למטבח ומצאה את דלת הכניסה פתוחה, ובמעבר ישב החתול. מישהי כנראה שכחה לנעול את הדלת.
אז חתולים יקרים, אנא הפסיקו להטריד. אני מבטיחה לכם, השותפה שלי שברוב טיפשותה האכילה אתכם תקופה ממושכת לא תחזור לעשות זאת (אם ברצונה לחיות), כך שאין לכם מה לחפש כאן בזמן הקרוב. ולא, אני לא רוצה למצוא שלוליות לייד דלת הכניסה שלי מחר בבוקר. תודה.
ועתה אליכם, הקוראים והקוראות היקרים.
רציתי לספר לכם על בלוג אחד שאני נהנית לקרוא בו. אני כבר לא זוכרת איך נתקלתי בו לראשונה, או אפילו מתי זה קרה, אך לאחר שכותב הבלוג עשה הפסקה ממושכת בפרסום הפוסטים רוב קוראיו כפי הנראה התייאשו מלחכות ולא הבחינו שכעת העדכונים הפכו לכמעט יומיומיים. מאחר ואני חשה מעט בודדה להיות המגיבה היחידה שם, והיות שאני באמת חושבת שהכתיבה שלו לא רעה כלל, אני קוראת בזאת לכולכם לבקר בבלוג המדובר. לשם כך, לחצו כאן! תודה 
ועתה לציטוט השבועי (אני בספק שאצליח ברצינות לפתוח פינה כזו...)
המתרגל הלך אחורנית, נתקל בשולחן ומעד. לאחר שמנע מעצמו ליפול והתייצב, הוא מילמל בשקט: "שיט, השולחן תקף אותי..." 
(כן, אני יודעת, אני לא יודעת לספר בדיחות כמו שצריך. במציאות זה היה הרבה יותר מצחיק ממה שיצא לי...)
שיהיה לכולכם סוף שבוע מעולה!
ויקי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
