הישרדות איי הפנינה - פרק ההדחה של עידן. קודם כל, יש להכיר בכך שאני מכורה. מכורה מהסוג של אין דבר יותר חשוב מאשר להיות בבית בימי רביעי ושבת. אם לא יוצא לי לראות את הפרק בשידור חי, אני דואגת לראות את שהפסדתי בדף המבורך של נענע10. חוצמזה, אודה ואתוודה שמאז הפרק האחרון אני זועמת. מה זה זועמת, רותחת כמו פרחה בחוף של בת ים ביולי-אוגוסט. איך עשו לי את זה, איך? איך לקחו לי את עידן?  אוקיי - פסלון, פסלון.

מה סקסי בעיניי?

כשאתה שרוע על הספה בפישוק רגליים והפה הנדיב שלך מסתכל על העולם בשעמום. ואז אני רוצה לכרוע בין ברכיך.

כשיש לך קפל רציני בין הגבות כשאתה חושב על משהו מטריד ואז כשאתה מחייך אני יכולה לראות את החיוך הנהדר שלך נפרש לך על הפנים כמו שמש קטנה.

כשאתה לא יודע שאני מסתכלת עליך לפעמים ועושה איתך סקס מטורף בדמיון ממש באותו רגע. הפנים שלי לא מסגירות כלום, אבל הגוף בוער.

כשהגוף השרירי והארוך שלך שזוף בקיץ ואתה לא תמיד טורח ללבוש גופייה עם הג'ינס שיושב באופן מושלם על עצמות המותניים שלך.

כשש' מסיטה קווצת שיער סוררת אל מאחורי האוזן ואז הצוואר היפהפה שלה נמתח. ואם ארשה לעצמי להביט מעט יותר למטה, אראה את חיטובי השדיים שלה, שהיא תמיד נותנת להם דרור בחולצות טריקו פשוטות אבל מדויקות לגוף.

רגעים סקסיים קטנים:

המבט המזמין בעיניים רגע לפני.

המבט על הפנים שלי דקה לפני אורגזמה.

ריח של ים ושל שמש.

צחוק מתגלגל ואמיתי.

שיחה טובה. לא חשוב על מה הנושא.

בראד פיט בסרט "תלמה ולואיז", טוב אולי גם בסרט "רוחות של תשוקה".

כשחשבתי שהנה אצא את הבית,

אחזת בי שוב ולא הרפית,

על האסלה בין יש לאין

חרצת את לא יוצאת.

מחרבנת עצמי לדעת,

נעה בין תקווה לאבדון,

בטני שלי היא הצרעת,

הדיקטטור העליון.

מעי רגיז, רגיש, קוצף, שוצף,

מחריד, מפחיד, מגביל, מגעיל,

הורס, גורס, מבלף, מעייף,

מתיש, מביש, שובר, גומר.

אולי תמצא כבר גוף אחר?