תיאור?! תארו בעצמכםO.O
חדשה בבלוג,
פתחתי את הבלוג שיהיה מעיין "בלוג פריקה"
בלוג בו אני שופכת את הרגשות ואת המחשבות שלי...זה לא חייב לעניין אף אחד אבל אולי..
לא אכפת לי תגיבו לא תגיבו.. פשוט כל אדם חייב לפרוק את רגשותיו מתישהו..!
my life..
בת 17 דרומית ,עם חיים חרא!
מוקפת משפחה אוהבת וחברות תומכות ,מאוהבת בבלתי אפשרי,פסימית כל החייייים.
הוא..
הוא מושלם ,חמוד,מקסים הכל..
הוא יודע שאני אוהבת אותו ,יודע טוב מאוד.
לא שאמרתי לו אמרו לו 
.
לא יכולתי להסתקל לתוך העניים שלו אחרי שאמרו לו ,הייתה לי תקופה קשה אבל עברתי אותה..
ודיי הצלחתי,לא דיברנו ולא כלום לא העזתי להגיד לו איזה "היי" מסכן..ראיתי אותו נהייתי קפואה וחיוורת וניסיתי כמה שיותר להתרחק מימנו..בשיחות שלו עם חברות לא העזתי להיכנס לשיחה כמה שהחברות ניסו שאני השתלב בשיחה לא העזתי לדבר פחדתי שאני אפלוט משהו לא במקום או שסתם הוא לא יאוהב את הדיבור שלי.
דיברו איתו אליי והרבה שידוכים וכאלה ,ות'כלס?..סתם סתם הרס את הכול!
סתם בלי כוונה בלי תכנון עברתי בשכבה והוא היה ואמרתי לו "היי"...לא הבנתי מאיפה זה בא לי לא הרגשתי שאמרתי לו לא שמתי לב גם אחרי כמה רגעים הבנתי שאמרתי לו פאקינגגג "היי" קיבלתי שוק מה אני ?איך?ממתי?התנהגתי כמו ילדה בת 10 ששמחה שאמרה "היי".
אחרי כמה זמן התחלנו לדבר פה ושם יצאנו אולי פעם אחת רקדנו,דיברנו,צחקנו,שרנו,ריכלנו,דיברנו באיסי הוא אישר אותי בפייסבוק..הייתי מאושרת מתמיד.
אבל בגלל יצאיה אחת גיליתי את פרצופו האמיתי והבועה שלי התפוצצה לי בפנים.
גיליתי שהוא בנאדם חררררא רכלן שופט את כל האנשים אפילו שהוא לא מכיר אותם וחושב שהוא הכי מושלם בעולם.
זהווו..לא איכפת לי ממנו,כל הזמן הזה השלתי את עצמי.
גרמתי לעצמי להאמין שהוא מרגיש משהו .
תמיד עם אותם מבטים,אותן המילים ואותה תחושה חולפת..
כל הזמן חייתי בבועה שאולי יום אחד אולייי יהיה משהו ואני יהיה מאושרת.(כן בטח)
הייתי תמימה ממש תמימה.
ביום שהבועה התפוצצה הוא כבר לא היה קיים בשבילי יותר!
לא הייתי יכולה למחוק את היום הזה,כאילו הוא לא התרחש מעולם.
סוג של כאב עצב ,אבל יחד עם זאת גם הקלה,עכשיו אני לא צריכה להיות מושלמת וחמודה ומתוקה לידו,
אני יהיה בדיוק מי שאני...כמו שהייתי לפני כן אותה ילדה עליזה,חמודה,שמחה ואופטימית ועם חייים.
פעם הייתי ילדה..והיו לי חלומות.
ובגללו הכל נעלם לי.
וזה כואב כן..
אבל מה לעשות..
לכל דבר יש סוף...וזה הסוף שלי.
שני עולמות שונים ולא קשורים (אנחנו).
לחשוב שכול הזמן חייתי בבועה זה לא מעודד במיוחד:|.
נמאס לי ממך,הרסת אותי..!
the love died!
3\>
*אין בי עוד ציפייה אבל התקווה עדיין נשארה!!
כינוי:
3\>_chriiis
בבלוג זה
בכל הבלוגים
