כל שבועיים שלוש יש לנו את הקטע הזה עם הילדה שבמשך יומיים שלמים היא עושה פיפי במכנסיים, בעמידה בישיבה בזמן צפייה בטלוויזיה כשמבקרים אצל אנשים, בכל מצב אפשרי. מעבר לעובדה שזה מגעיל ושזה דוחה ושזה גם בושה אם היא עושה את זה אצל אחרים, זה גם הרגשה של כישלון אישי ושל איפה נכשלנו בחינוך הילדה.
הילדה שלנו מאוד חכמה ומאוד חברותית, אפילו שלפני שהיא הגיעה לגיל שנה היא כבר ידעה לעשות בשירותים. וכיום היא יודעת שאם היא עושה את זה במכנסיים אנחנו נכעס, ובמיוחד אני (והיא לא רגילה ליחס כזה ממני), היא יודעת את התוצאות אבל היא עושה את זה בכוונה שכאילו "לי לא אכפת, תעשו מה שאתם רוצים" ואנחנו לא יודעים איך לשלוט על זה ואיך לשלוט בזה ואיך להתמודד עם הילדה כשהיא במצב כזה.
ויש עוד בלאגן. בגלל שאנחנו עשינו לה גמילה מחיתולים בחורף החלטנו שהגמילה תהיה חלקית, כלומר שבשעות היום היא תלך ללא חיתולים ובלילה היא תישן עם חיתול כי לא רצינו להעיר אותה כל כמה שעות ולהכניס אותה לשירותים בלילות ולהוציא אותה מהמיטה בקור החורפי. בשל עצלנות שלנו המצב הזה נמשך שנה וחצי ועד להיום היא הולכת לישון עם חיתול למרות שעוד מעט היא תהיה בת שלוש. באופן אירוני אתמול החלטנו שמהלילה אנחנו נעשה לה גמילה מלאה ושהיא תלך לישון ללא חיתול, ודווקא היום, אולי מתוך התגרות בנו היא החליטה שהיא תעשה כל היום במכנסיים, שכאילו היא אומרת לנו תעזבו אותי. לא יודע אם היא כן חושבת בצורה הזאת, אבל כך זה מרגיש.
תעזרו לנו!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
