החיים המשעממים

יש צדק בעולם.

אני אומר את זה ומרגיש תחושת צריבה בלב, ומועקה שמרחפת מעלי שגורמת לי בחילות וכאבים בבטן. אבל אני "מרוצה מהתוצאה", לא לגמרי מרוצה אבל אני מרגיש שהיא צודקת.

המדובר בתיק פלילי שגרם לי להיות קרוע לשני חצאים בין היותי עו"ד לבין היותי אדם. כעו"ד רציתי שהנאשם - שהוא הלקוח של מ' המגעיל - יצא זכאי. כאדם רציתי שאותו נאשם, שהייתי בטוח בוודאות שהוא אשם, יקבל את עונשו ושהוא יישב בכלא וישלם פיצויים על מה שעשה.

בכוונה אני נמנע מלפרט את פרטי התיק, אז אל תשאלו אותי, אבל מדובר במקרה מזעזע שלא גורם לכם להזדהות עם הנאשם או לרחם עליו.

כעו"ד, ולאורך כל הדרך עבדתי על התיק הזה בנאמנות, לא וויתרתי לרגע ולכאורה רציתי שהנאשם יצא זכאי. 

כאדם, ולאורך כל הדרך רציתי שהנאשם יורשע, כי ידעתי בוודאות שהוא היה אשם, ושהוא צריך לשלם על מה שעשה, ולא יכולתי להתנתק מה"אנושי" שבתוכי. ועוד, בתוך תוכי רציתי שהנאשם יורשע שכן לא יכולתי להתנתק מהעובדה שמדובר באדם שהוא לא לקוח שלי, ושהמוניטין בתיק זה הוא לא שלי אלא של מ', וכידוע אני לא מסמפט את מ' ולא מאחל לו הצלחות גדולות. זאת גם תחושה של קנאה, אני יודע, אבל לא נעים לי לעבוד על התיק, לבצע את כל העבודה השחורה ולבסוף לא ייצא לי מזה כלום, שכן אף אחד לא יודע שאני עבדתי על התיק הזה.  

אבל ברור לי שזה לא עניין של שחור ולבן וכרגע אינני יודע אם להיות שמח או לא. גם בזמן שעבדתי על התיק לא ידעתי להחליט מה אני בדיוק רוצה, ואף התייעצתי עם חלק מקוראיי הנאמנים בעניין הזה, רציתי לדעת האם להתנהג כעו"ד מקצועי או האם להתנהג כאדם, שזה אומר לעבוד בצורה רשלנית על מנת להביא להרשעתו של הנאשם. בסופו של יום החלטתי להשקיע את המקסימום שלי בתיק ולהתפלל שהאדם יורשע, וזה מה שקרה בדיוק.

לכאורה אני קיבלתי את התוצאה שלה ייחלתי, אבל הפעם אני הפסדתי בונוס משמעותי: חופשה בחו"ל.  לפני כמה ימים הבטיח לי מ' המגעיל  שהוא ישלח אותי לחופשה בחו"ל עם כל המשפחה אם הנאשם ייצא זכאי, ועכשיו כשהוא הורשע ברור לי שאני לא אקבל את החופשה הזאת, גם בגלל זה קשה לי להחליט אם אני כן שמח מהתוצאה או לא.  

אבל בדבר אחד אני בטוח, אני מרגיש שיש צדק בעולם, לא רק במקרה של הנאשם, אלא גם בהקשר של מערכת היחסים שלי עם מ', אני מרגיש שהוא נכשל בתיק הזה גם בגלל שהוא לא ידע להעריך אותי ואת מה שאני עושה, אז לא מגיע לו להצליח.

יש צדק בעולם, לפחות היום.