| 6/2009
שבע שנים ביחד
- בפעם הראשונה שראיתי אותה זה היה במסגרת פרויקט פר"ח, אז אנחנו היינו שני חונכים שעבדנו ביחד, בהתחלה היה יחס חברי בלבד, לאחר מכן מבטי אהבה, אבל אני לא הייתי מסוגל לעשות את הצעד הראשון.
- פעם היא סיפרה לי שבפעם הראשונה שהיא ראתה אותי היא נגעלה ממני (אגב, מעולם לא שאלתי מדוע), אבל לאחר מכן וכשהכירה אותי היא התחילה לחבב אותי.
- ביום 23/06/2002 בסביבות השעה 4 אני קיבלתי ממנה שיחת טלפון ומשם הכל התחיל, אז היא אמרה לי שהיא יודעת שאם היא לא הייתה מתקשרת אלי אני לא הייתי מתקשר אליה, לכן היא החליטה לקחת יוזמה. אכן יוזמה מבורכת.
- היא סיפרה לחברות שלה על הקשר שלנו לפני שהיא סיפרה לבני משפחתה. היא לא סיפרה להם כי היא לא ידעה לאן הקשר שלנו יגיע ואם בכלל אנחנו נמשיך בו.
- גם אני בהתחלה לא סיפרתי למשפחתי על הקשר, אבל מהר מאוד הם ידעו שהיא תהיה אשתי בעתיד.
- המתנה הראשונה שקיבלתי ממנה הייתה מתנה שהחברה שלה קנתה לי כי היא לא ידעה מה לבחור לי. אז היא ביקשה מאחת החברות שלה שתקנה לי מתנה, ואותה חברה קנתה לי עט וארנק.
- כשהכרנו היא עבדה בחברה להגנת הטבע, והיא גם עזרה לי להתקבל לעבודה שם. ומהעבודה שם החל כל המפנה החיובי בחיי.
- לפני כמה זמן ביקשתי ממנה לבחור את הסיטואציה שהכי ריגשה אותה בקשר שלנו. היא בחרה בזה שפעם רבתי עם אבא שלי בגללה ובחרתי לעמוד לצידה, אז היא הבינה עד כמה היא חשובה לי. מצידי, אני לא ידעתי לבחור בסיטואציה אחת ולבסוף בחרתי בשתיים; הראשונה זה הנשיקה הראשונה שלנו, והשנייה כשעשינו בדיקת הריון וגילינו שהיא בהיריון בפעם הראשונה.
- מאז שהכרנו היא עלתה 14 קילו וגם אני עליתי 14 קילו. עכשיו אנחנו נאבקים בכדי להוריד את המשקל העודף.
- ב- 27/08/2005 התחתנו. התאריך הזה לא אומר הרבה בשבילי, ואני אף לא זוכר אותו עד כדי כך שנאלצתי לעשות חישובים על מנת לזכור אותו (ובהתחלה כשכתבתי את זה כאן אני טעיתי בתאריך). מבחינתו התאריך החשוב בקשר שלנו הוא 23/06, ולא יום הנישואין.
- במהלך הקשר שלנו היו רגעי אימה גדולים, לא הכל תמיד היה וורוד. אני זוכר שפעם התעצבנתי עליה (שזה דבר נדיר מאוד) ומרוב שהייתה בהלם היא התעלפה ונאלצתי לקחת אותה לבית החולים. אני לא זוכר עכשיו על מה התעצבנתי.
- הריב האחרון שלנו היה לפני כשבועיים. אז אנחנו לא דיברנו אחד עם השני במשך ארבעה ימים. באותם ימים עלו לי לראש מחשבות רעות לגבי העתיד של הקשר שלנו, אבל כמו תמיד, אחרי כל ריב הכל הופך ליפה יותר, וכרגע אני לא מפסיק לחשוב עליה.
- מאז שהכרנו היינו פעמיים בחו"ל אבל אף פעם לא יצאנו לחו"ל על חשבוננו, הפעם הראשונה הייתה על חשבון ההורים שלי והפעם השנייה הייתה על חשבון הבוס הקודם שלי.
- השנה, ופעם הראשונה מאז שהכרנו, לא יצא לנו לחגוג את היום הזה כמו שצריך. התכנון שלנו היה שנבלה את כל היום ביחד, אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד. לי היה קבוע דיון הוכחות ארוך בבית משפט מחוזי ואני לא יכולתי לבטל את זה, בגן של הילדה יש טיול והיא חייבת ללכת עם הילדה, ומעל כל זה היא במחזור. אז איך שאומרים: שנה שביעית שביתה.
- השנה לא קניתי לה מתנה. במקום זאת נתתי לה מעטפה סגורה וביקשתי ממנה שלא לפתוח את המעטפה אלא אך ורק במידה והיא תרגיש שהקשר שלנו הגיע לשפל חסר תקדים. בתוך המעטפה יש פתק, ואני לא אכתוב כאן מה כתוב בפתק, כי אני יודע שמדי פעם היא כן קוראת כאן. אז מי שמעוניין לדעת מה כתוב בפתק שיפנה אלי במייל. המייל שלי מופיע בדף האודות.
- בשנה שעברה שכחתי להביא לה מתנה ביום המולדת שלה. באותו יום התעוררנו כרגיל, היא חיכתה שאני אגיד לה מזל טוב ושאני אנשק אותה אבל אני התנהגתי כרגיל. לאחר מכן אנחנו ישבנו לאכול ארוחת בוקר, ואז היא אמרה לי "אתה לא מרגיש שהיום הזה הוא יום מיוחד?" אמרתי לה שמבחינתי היום הזה הוא יום רגיל, ואז היא פרצה בבכי, לקח לי חמש דקות עד שקלטתי שיש לה יום מולדת ושאני שכחתי מזה בכלל. כל דבר שעשיתי לה באותו יום לא פוגג את הבאסה שלה, ועד היום היא לא סולחת לי על זה.
- אנחנו אף פעם לא מצליחים לישון כאשר אנחנו מחובקים, לא בגלל שאנחנו לא רוצים אלא בגלל שהיא ישנה על צד שמאל שלה בצד השמאלי של המיטה, ואני ישן על צד ימין שלי בצד הימני של המיטה, כך שיוצא ששנינו מפנים את הגב אחד לשני. לכאורה הפתרון פשוט: להחליף מקומות במיטה, אבל אני לא מצליח לישון בצד השמאלי של המיטה, וכך היא גם לא מצליחה לישון בצד הימני של המיטה. הפתרון: כשאנחנו הולכים לישון אנחנו מתחבקים חמש דקות, אחרי זה מפנים גב אחד לשני.
- בכל קיץ יש לנו אותו ויכוח: אני לא מצליח לישון בלי שמיכת הפוך החורפית, ומנגד היא לא מצליחה לישון עם שמיכה, הדבר הזה הוא נושא לויכוחים בלתי פוסקים בינינו.
- לאחרונה שאלתי אותה אם היא נהנית ומרוצה מהקשר שלנו והיא ענתה לי בחיוב. גם אני נהנה ומרוצה מהקשר שלנו למרות כל העלויות והירידות שיש בו וכרגע אני מנסה לחשוב על דבר אחד שרצינו לעשות אותו ביחד ולא עשינו אותו ואני לא נזכר בשום דבר. כנראה שאנחנו עשינו את כל מה שאנחנו רצינו לעשות, דבר זה לכשעצמו גורם לי סיפוק רב. עכשיו צריך לחשוב על אתגרים חדשים בקשר שלנו.
- ולאשתי היקרה והאהובה: לא יודע אם את תקראי את הפוסט הזה, אבל במידה ואת תקראי אותו דעי לך שאני מחזיק את עצמי שלא לבכות מרוב התרגשות, ואני רוצה להגיד לך שאנחנו עברנו דרך ארוכה ביחד, לא משנה מה יהיה דעי לך שאני אוהב אותך.
אוהב אותך.
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
