החיים המשעממים

בחודש האחרון אשתי התחילה לעבוד, או ליתר דיוק לחרוש. כעת היא עובדת במשרה מלאה +, עם משכורת נאה, ולכאורה אין דבר רע בזה, אבל כאמור, לכאורה.

לרוע המזל יצא שהיא עובדת בשעות לא מתאימות לא מבחינתי ולא מבחינת הילדים, ועל זה יש להוסיף את הלימודים שלה והתוצאה היא קטסטרופה משפחתית, קטסטרופה בריאותית עבורה, וקטסטרופה תחבורתית בשבילי שכן היא השתלטה בצורה בלעדית על הרכב, ואני נאלץ להסתייע בתחבורה הציבורית שכמעט ולא קיימת בכפר שלי.

אחת הבעיות העיקריות שצצה בעקבות העבודה שלה היא מה נעשה עם הילדים בשעות אחרי הצהריים ובימי שישי. כל החיפושים שלנו אחרי ביביסיטר ראויה נכשלו כי אף אחת לא מוכנה לקבל ילדים בשעות אחרי הצהריים ובימי שישי. למזלנו יש לנו שכנים נחמדים ואכפתיים שחולים על הנסיך הקטן שלי והם הציעו שהם יקבלו אותו בשעות אחרי הצהריים, הצענו להם כסף אולם הם סירבו. לא נעים לי עם הנחמדנות יתר שלהם, ואני מרגיש שאני חייב להחזיר להם באיזשהי צורה, אולם ברור שאי אפשר לסרב להצעה שלהם.

לילדה אנחנו לא מצאנו מסגרת קבועה, ואשתי מתעקשת להשאירה אצלי בבית או במשרד. אני לא שולל את זה על הסף אבל ברור לשנינו שאני לא יכול להיות המסגרת המתאימה והקבועה בשבילה. יחד עם זאת, בכל הפעמים שנשארנו ביחד היה לנו כיף, והיא גם התלוותה אלי לבנק, לדואר, לרואה החשבון שלי, לסניף הביטוח הלאומי, למסגד, לפגישות עם לקוחות ולעוד סידורים אחרים.

היום בבוקר הייתה לי שיחה בנושא עם העורכת דין שעובדת איתי, היא אמרה לי שגם היא סובלת מזה שהיא לא מוצאת מסגרת מתאימה לבן שלה ושגם בעלה (שגם הוא עו"ד עצמאי) נאלץ לפעמים להישאר איתו בבית. היא אמרה לי שהיא מרחמת על עצמה ועל הבן שלה, שכן מצד אחד היא רוצה להיות "האמא הכי טובה" ומצד שני היא רוצה לפתח קריירה ולהתקדם בעבודה שלה, אולם כעת היא תקועה בין שתי העולמות. היא אמרה לי שהבן שלה משלם כעת את המחיר של העבודה שלה והוא הפך ליותר עצבני, פחות ממושמע ופחות קשור אליה, ושכעת היא מעדיפה להיות בעבודה מאשר להיות איתו בבית כי הוא מוציא לה את העצבים.

המצב שלנו לא שונה בהרבה מהמצב שלה, או ליתר דיוק לא שונה מהמצב של כל זוג עובד שיש להם ילדים קטנים.

אני לא הייתי רוצה שהילדים שלנו ישלמו את המחיר של היציאה לעבודה, לא רוצה שהם יגדלו לתוך מצב שלפיו הם לא יבלו מספיק זמן איתנו, אולם מצד שני אני מתנחם בעובדה שהעבודה של שנינו תבטיח להם חיים יותר טובים כרגע ובעתיד. כך לפחות אני מנסה לשכנע את עצמי.