החיים המשעממים

איזה יום מעפן עבר עלי.

בירוקרטיה ועוד בירוקטיה, ועובדי מדינה שכבר מריחים את חופשת הפסח, ומעל כל זה אני צריך להסביר ללקוח שהמדינה לפעמים טועה.

מדובר בלקוח שאני מטפל לו בעסקת מקרקעין, והוא נדרש לשלם תשלומי מיסים, אבל בגלל טעות מסוימת של אחד הפקידים במיסוי מקרקעין החזירו לו כסף שהוא שילם למרות שהוא לא היה אמור לקבל אותו בחזרה וגם ביטלו את העסקה.

כיאות למדינה בירוקרטית מכבודת, נדרשתי לפנות למיסוי מקרקעין שלושה פעמים בשביל שיתקנו את הטעות, ועד שזו תוקנה הכספים כבר הוחזרו ללקוח. עכשיו, הם מבקשים שהלוקח יחזיר להם את תשלומי המיסים שהוחזרו לו בטעות והוא מסרב. הוא לא מבין איך "המדינה טועה". מבחינתו הכסף שהוחזר לו הוא כסף שלו בלבד, והוא גם מאשים אותי במצב שנוצר ושאני בילבתי לו את המוח ושאני לא יודע לעשות את העבודה שלי, וכל מה שהוא טוען זה שלא ייתכן שהמדינה טועה, הרי זאת מדינת ישראל ומשרד האוצר בעצמו ובכבודו.

הוא לא משתכנע שהייתה טעות, ואני לא הצלחתי לשכנע אותו שהמדינה, שזה הפקידים, עושים טעויות. אבל שנינו הצלחנו לעצבן אחד את השני.

אווווווווווווווווף, אנשים מעפנים.