הזמנו מיטה דו קומתית לילדים.
עברתי משרד, עכשיו יש לי משרד יותר גדול.
חתמתי על הסכם שותפות במשרד של עורך דין אחר.
הרבה כדורגל.
לא אהבתי את המונדיאל.
יום הולדת לילדה.
המחשב במשרד (איפה שאני עובד כשכיר) נהרס בעקבות ווירוס ויתר עורכי הדין האשימו אותי, בצחוק, שאני צופה בפורנו במשרד - מאד מביך למרות שזה נאמר בצחוק.
נכון לעכשיו, אשתי עדיין לא ילדה (חחחחחח, בקריאה שניה מסתבר שזה אולי לא נכון לשונית).
הכנסות מינימאליות (במונחים שלי).
הוצאות ועוד הוצאות (מזגן חדש למשרד, מקרר משרדי, סלון משרדי, ביטוח חובה ומקיף לרכב, הזמנת המיטה, הכנות ללידה, תקלה ברכב, מתנות לאשתי, שילמתי גם לטייח שעובד אצלי בבית. בטח שיש עוד אבל אני לא זוכר).
צץ לי רעיון לתרגם את הקוראן לעברית. הרעיון עלה לי לראש לאחר שחיפשתי תרגומים של הקוראן בעברית והסתבר שאין ברשת תרגומים מלאים והתרגומים שמצאתי היו מלאים בטעויות (איך אפשר לתרגם שמות??).
התחלתי לעבוד על התרגום, ומסתבר שבמידה וזה יסתיים זה יהיה התרגום היחיד שתורגם על ידי ערבי דובר עברית (אני מחפש מתנדבים שיעזרו לי ויתנו לי משובים).
אני ואשתי התחלנו את השנה התשיעית ביחד.
זכיתי בכל התיקים שבהם ניתנו פסקי דין.
המצלמה התקלקה, וכנראה שלא אצלם את הלידה.
התנתקתי, כמעט, מכל העולם הווירטואלי.
הרבה שיחות עם אמא. אני אוהב אותה.
ספגתי הרבה ביקורת מחמותי.
הוכחתי לעצמי מעבר לכל ספק סביר שאני דפוק (את זה רק אני אבין).
בעזרת סרטוני ההדרכה ביוטיוב למדתי איך לקשור עניבה. אני עדיין לא יודע לעשות את זה בע"פ.
הנסיך הקטן היה חולה והיה צריך להיבדק דחוף על ידי מומחה ריאות (בעזרת הקשרים שלי הצלחתי להקדים את התור שלו מ - 16/09 לחודש זה. הוא נבדק וקיבל תרופות ומצבו עכשיו משתפר).
הגעתי למסקנה שבביטוח לאומי ובמזכיריות בתי המשפט יש את האחוז הכי גדול של מושחתים.
הגעתי גם למסקנה שצריך לפרק את פרקליטות המדינה ולנער אותם היטב היטב.
כרגיל, היו לי הרבה רגעים של שעמום ובהייה בלתי פוסקת בקירות ובתקרות.
נפגשתי עם מישהי שהייתה מנהלת מחוז בארגון שבו עבדתי, הייתה לנו שיחה ארוכה והסתבר לי שהיא מאוד העריכה אותי (למרות שפוטרתי משם?!)
גם החודש הזה נכשלתי בלזכור את מס' הפלאפון של אמא בע"פ (כבר יותר משנתיים שאני רוצה לעשות את זה ולא מצליח והיא היחידה במשפחה שאני לא יודע את מספר הפלאפון שלה בע"פ).
הגעתי למסקנה שיש הרבה דרכים לעשות כסף קל. למשל, אפשר להקים עמותה תחת שם הזוי, לשכור משרד, לזרוק בו שולחן ושתי כסאות, פעם בחודש לפרסם הודעה בתקשורת, עדיף להתמקד בזכויות נשים במגזר או בזכויות המיעוט הערבי, אבל לא יזיק גם נושאים אחרים (למשל, עמותה לקידום העוורים במגזר). לאחר מכן צריך לפנות לאיחוד האירופי, להציג להם קבלות פיקטיביות ולקבל מימון נדיב. (אחרת, איך אפשר להסביר שיש באותה קומה בבניין המשרדים שבו נמצא המשרד שלנו שתי עמותות??)
אשתי לא הפסיקה לקטר, ואני לא הפסקתי לחלום שיום אחד זה ייפסק. (זה נאמר בהגזמה).
גם החודש, המזל שלי עבד שעות נוספות (מישהו למעלה משגיח עלי ודואג לי, איזה כיף).
הפסקתי לשחק באש, אבל לא כיביתי את האש שהדלקתי מקודם (אל תשאלו מה זה).
אשתי סיימה שנה ראשונה בלימודי ההתמחות שלה, ונשארה לה עוד שנה (אני מקנא בה על זה).
זהו, אסתפק בזה.