"אם שקעה השמש \ בים של ערפל \ וגל חשיכה כיסה את העולם \ וגווע כוח הראייה \ בעיניים ובלבבות \ ואבדה הדרך במבוך הקווים והמעגלים \ אתה הצועד, המשוטט, המבין – \ אין לך מורה-דרך \ מלבד עיני המילים."
מילים: אחמד פואד נג'ם. הלחין ושר: שייח' אימאם.
אני רואה את מה שקורה במצרים ומתמלא התרגשות. אני רוצה ללחוץ יד לכל אחד ואחד מהמפגינים שם. רוצה להגיד להם שהנה זה קורה, רק תחזיקו עוד כמה ימים ואתם תנצחו.
אבל בין כל ההתרגשות הזו, אני תמיד נזכר בשיח' אימאם עיסא. מוזיקאי מצרי שחי חלק לא מבוטל מחייו בכלא המצרי וסבל מהתנכלות שלטונית בגלל התנגדותו למשטר. אדם גם שהיה עיוור ובן למשפחה ענייה וחי את כל חייו בעוני אבל העוני והמגבלה הגופנית לא מנעה ממנו להיות אקטיביסט. הוא בעיני מי שזרע את הזרעים למה שקורה עכשיו במצרים ביחד עם חברו המשורר בשם אחמד פואד נג'ם שעודנו בחיים כיום, אבל בשל מחלתו הוא אינו יכול להצטרף למחאה.
השירים שלו מלווים את המפגינים במצרים, וגם רשת אל ג'זירה משתמשת באחד השירים שלו כפתיח לאחד הפרומואים של הרשת. חבל, באמת שחבל שהוא לא בינינו כיום ושהוא לא יכול לראות את מה שקורה.
בשיר הזה הוא מבקש ממצרים להתעורר
בשיר הזה הוא לועג לבחירות במצרים
בשיר הזה הוא מדבר על העוני ועל הפער בין עניים שאוכלים פול מצרי לבין העשירים שאוכלים בשר
מצרים היפה
אנשי השלטון שחטו וחלבו את הפרה חאחא "מצרים" ולאחר מכן הם "בוכים" על מצבה:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
