החלום של כל ישראלי מצוי הוא דוד עשיר שגר בארה"ב שיוריש לו כסף. לי יש דוד עשיר כזה, אבל הוא לא גר בארה"ב אלא גר בעזה.
יצא לי לפגוש את הדוד הזה אך ורק פעמיים (למעשה הוא דוד של אמא שלי ולא שלי), פעם כשנפטרה סבתא שלי והפעם השניה לפני כמה ימים. מאז ותמיד הדודים שלי בעזה היו דמויות מסתוריות ובלתי מוכרות, אנשים שגרים אי שם שמעולם לא ביקרנו אצלם, ושחרוטים לי בזיכרון אך ורק בשל העובדה כי יש לכולם שמות מוזרים על אותו משקל ובעלי אותה סיומת מוזרה (השמות מסתיימים באתיות "אי" כמו "אי בלב יום").
לאחרונה, ולאחר שהתחלתי לעבוד עם אייל, נוצר הקשר עם הדוד הזה והוא גילה את הפוטנציאל בלשמור על קשר איתי (זאת אומרת עורך דין שיעבוד בשבילו בחינם). העבודה של אייל לא התרוממה (מהסיבות שיפורטו בהמשך) ואני נשארתי עם הקשר שהיה לי עם הדוד, שנזכר בי מדי פעם ופעם בהתאם לצרכיו.
לפני כמה ימים, החליט הדוד לבקר אצלנו (יש לו אשרת כניסה VIP, אחרת הוא לא היה מצליח להיכנס לישראל), וזאת הייתה הפעם השנייה שאני רואה אותו (אני חושב שהוא עשה ניתוח באף כי בפעם הקודמת היה נדמה לי שיש לו אף עקום וגדול, והפעם הסתבר שיש לו אף קטן). מטבע הדברים השיחה התנהלה סביב העניינים שבעזה וסביב המצב האנושי שם.
כמובן, המצב בשטח שונה בהרבה ממה שרואים בטלוויזיה. ומשיחה איתו אפשר ללמוד בקלות כי הסגר על עזה מיותר. אפשר להבין כי הסגר הזה דרוש לכולם מסיבות פוליטיות (בשביל חמאס זה מגביר את התמיכה הבינלאומית בעזה, הישראלים מציגים את עצמם כמי שנלחמים בטרור וכמי שרוצים לשחרר את שליט, זה מאפשר לטורקים לשלוח ספינות לעזה ולשפר את עמדתם בעולם הערבי והאסלאמי, זה מאפשר לחיזבאללה להציג את עזה כדוגמא מצוינת לכוח הרצון בלהילחם בישראל. זה נותן לאיראן דריכת רגל באזור. המצרים גם מרוויחים כלכלית מהסגר כי מצרים החליפה את ישראל כספק העיקרי של מצרכים לעזה. בפת"ח משתמשים בסגר בשביל להפחיד את הפלסטינים בטענה שבמידה והחמאס ישתלט על הגדה אז מצב הפלסטינים בגדה יהיה דומה למצב הפלסטינים בעזה. החמאס גם יודע שכל עוד הסגר על עזה יימשך אז לא ייערכו בחירות חדשות והוא לא ייאלץ לוותר על השלטון).
לטענת הדוד, המצב שם סביר מאוד, מלבד עניין התעסוקה מאחר ועזה הייתה תלויה בצורה גדולה מאוד בישראל. לטענתו, טענת ישראל שהיא לא מכניסה עובדים עזתיים לתוך ישראל מאחר ויש סגר על עזה אינה נכונה כי גם עובדים מהגדה לא נכנסים לישראל ושם אין סגר (בגדה יש גם הגבלות על התנועה בתוך הגדה עצמה דבר שאינו קיים בעזה, כך שמבחינה מסוימת המצב בעזה יותר סביר מהמצב בגדה).
הוא גם ציין כי בעזה לא מורגש מחסור בחומרים כלשהם, וזאת בגלל תעשיית המנהרות שמניעה את הכלכלה העזתית. אפילו רכבים חדשים הם מכניסים דרך המנהרות, וגם כלות ונשים. הוא טוען גם כי הכל נעשה בשליטת המצרים, שבוחרים מה להבריח ומה לא, וכי בצד המצרי מרוויחים מהסגר על עזה (תעסוקה לאנשים בצד המצרי של הגבול, תמלוגים לבעלי המקרקעין שמאפשרים העברת המנהרות במקרקעין שלהם, שוק למוצרים המצריים, וגם מאפשר למצרים להרוויח פוליטית). המנהרות היא הסיבה שבגללה העסקים של אייל בעזה כשלו, כי העזתים הבינו כי אין להם כל צורך בישראל, מלבד אולי בעניינים רפואיים.
ומה עם החמאס??? העזתים מרוצים משלטון החמאס מבחינה פוליטית. הם מבינים שחמאס פחות מושחתת מפת"ח וכי פת"ח אינה חלופה ריאלית בשביל העזתיים. הבעיה עם חמאס היא שחמאס לא מאפשר לעזתיים לפתח קשרים עם ישראל (והדוד שלי עשה את הונו מקשרים אלו), וכל עוד היא בשלטון הסגר צפוי להמשך. אגב, הדוד שלי לא אוהד בכלל את חמאס בגלל שהיא פגעה בעסקים שלו, ובכל פעם שהוא היה מעלה את זה בשיחותנו הטלפוניות, וברגע שהוא היה אומר את המילה "חמאס" היה אפשר לשמוע רעשים בקו, כאילו שמישהו מאזין לנו או מקליט את השיחה שלנו.
הוא טוען גם בכל תוקף כי חמאס לא יורים את הרקטות על הנגב, וכי חמאס מעוניינת בשקט בעזה בשביל שהיא תבסס את השלטון שלה ועל מנת שתאפשר את פתיחת המעברים דבר שיתיק את הביקורת מבפנים. לדבריו, מי שיורים את הרקטות האלו הם בעלי המנהרות, וכי הם עושים את זה בשביל למנוע פתיחת המעברים לעזה ובכדי שתעשיית המנהרות תימשך, וזוהי כנראה הסיבה שבגללה ישראל תוקפת במנהרות לאחר ירי הטילים. (אני יודע שיש לחץ מצד היישובים של עוטף עזה על מנת לפתוח את המעברים כי הם מרוויחים מזה כלכלית (אחסון סחורות, מתן שירותים למשאיות, תעסוקה במעברים וכדו')).
ומה עם עסקת שליט?? בעזה לא מאמינים שהסגר יביא לקידום העסקה. יש שטוענים גם כי ביצוע העסקה יעמיד את ישראל בפני מצב מביך, כי הסגר הוחמר מאוד לאחר חטיפת החייל, ונטען כי החמרת הסגר נעשתה על מנת להפעיל לחץ בכדי לשחרר את גלעד, וכשגלעד ישוחרר אז לא תהיה שום הצדקה מוסרית לסגר הזה. כמובן, שבעזה מאשימים את ישראל בכישלון העסקה, כי מצד אחד זה מאפשר לישראל להמשיך במדיניות הסגר ומצד שני אין אף מנהיג ישראלי שמוכן לקחת על עצמו סיכון פוליטי ולשחרר את שליט תמורת עסקה עם חמאס (במיוחד ביבי שבעבר שיחרר את השייח' יאסין).
אז בשורה התחתונה, מה יש שם?? כלום. בטלוויזיה רואים סבל. בעזה "בוכים" על הסגר. בישראל "נלחמים בחמאס ועושים את כל המאמצים לשחרור שליט". אבל בפועל, החיים ממשיכים כרגיל והסגר על עזה מזמן הפך למיותר מבחינת ישראל ולברכה משמיים לחמאס. אז למה לא מבטלים אותו?? אין לי תשובה מלבד התשובה היחידה שישראל ממשיכה לעבוד עליכם, ובשביל שמפלגות הימין ימשיכו לגרוף את קולות המצביעים שמוכנים לקנות כל מה שמוכרים להם, ופשוט כי אין שום מנהיג שיקח על עצמו אחריות ויגיד שזה מיותר ושזה לא יביא כל תועלת לישראל.
הדבר גם טומן בחובו את ההכרה הבסיסית שמדיניות הסגר הייתה מוטעית ומיותרת, וכבר ידוע לכולם שבישראל המנהיגים לא מודים בטעויות אלא אך ורק מגלגלים אחריות ואומרים "זה לא אני".
הדעות, העמדות והניתוחים הפוליטיים הם על אחריות הדוד מעזה בלבד, ואין לראות באמור לעיל כעמדות הפולטיות שלי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
