החיים המשעממים

אני לא יודע אם אני נמנע מלכתוב על בתי המשפט ועל עבודתי כי אין לי מה לכתוב על זה, או שזה נעשה כי אני לא מאמין יותר במערכת הזאת ולא שווה לי להשקיע בכתיבת פוסט עליה. נכון הוא שכבר הרבה זמן אני מנותק מישראבלוג בכלל, ומהבלוגים שלי בפרט, ונכון הוא שאני מדשדש בין מצבי רוח שונים והפכפכים בדיוק כמו מזג האוויר בימים אלו והדבר מונע ממני להתפנות לישראבלוג, אבל משפט שקראתי היום בווינט ושכתב אותו אביגדור פילדמן החזיר אותי לפה, ופוצץ אצלי את הדחף לכתוב, כי המשפט שלו היה ממש צודק וממש קולע, עד כדי כך שהרגשתי שאני חייב להעתיק אותו לבלוג שלי ולכתוב משהו (מבלי כל התחייבות להגיב למגיבים במידה ונשארו כאלו בבלוג).

פלדמן כתב כי "בית המשפט הוא השולט המוחלט ביקום שהמשפט מכונן. ברצותו, הוא משנה את חוקי הטבע, משנה את כללי המשחק, מעיף מעבר לשביל החלב נתונים וראיות שלהבנתך רלבנטיים למשפט." המשפט הזה הוא כל כך צודק, וכל כך כואב להתעמת איתו, וכל כך מדכא. לא פעם יצא לי להתקל בתופעה הזו, שבה שופט מחליט החלטה כל כך הזויה ועל דעת עצמו ובניגוד לראיות בתיק, ולאחר מכן לך תתמודד עם ההחלטה שלו. זה קרה לי אתמול (אולי מכאן נבעה הדחיפות והצורך בכתיבת פוסט זה), וזה קרה לי הרבה פעמים לפני זה, כאשר במרבית המקרים (במיוחד תיקים אזרחיים) אין כל דרך לתקן את הטעות מלבד להגיש ערעור, שזה עולה המון כסף ואינה הדרך הריאלית ביותר, עד כדי כך שלפעמים עדיף לבלוע את הצפרדע מאשר להוכיח את צדקתך.

לשם השוואה, נניח לרגע שאתה רוצה להיכנס לקופת חולים מסוימת, והכניסה לשם תלויה במוצא שלך ובכמה כסף יש לך. וכשאתה נכנס לשם כל הגורל שלך תלוי באדם שמסתכל עליך ומתרשם ממך, לפעמים לפי מצב הרוח שלו, ולפעמים לפי תחושת בטן. ברור לכל, כי דבר זה הינו דבר בלתי היגיוני ולא מתקבל על הדעת. אבל אותם נורמות מיושמות דווקא במערכת חיונית מאוד לחברה והיא מערכת בתי המשפט. שם הכל זה עניין של כסף, למוצא יש השפעה ניכרת גורלך ועל התוצאה הסופית שתקבל, והשופט שיושב בדיון יכול להכריע את גורלך לפי מצב הרוח שלו באותו יום או לפי המוצא שלו. פשוט כך.

המצב הוא כל כך חמור עד כדי כך שלעורכי הדין במחוז מסוים שעובדים בדיני ביטוח לאומי, ידוע היטב שישנו שופט אחד שמקבל, כדרך שגרה, את מרבית התביעות כנגד הביטוח הלואמי (יבורך אותו שופט). לא פעם, נתקלתי בעורכי דין שלוחצים על מזכירות אותו בית דין להפנות את התיקים דווקא לאותו שופט כאשר הם יודעים שבכך הם מגבירים את הסיכוי שלהם לזכות בתביעות שלהם. מנגד, קיים מצב הפוך שלפיו אתה יודע שדווקא אצל שופט אחר הסיכויים שלך לזכות הם קלושים מאוד.

כל עורך דין פלילי במחוז צפון יודע שישנה שופטת מסוימת שהיא קשוחה מאוד, ושמטילה עונשים כבדים מאוד. אחת הדילמות שהייתה לי פעם באחד התיקים הייתה כזו: התיק היה קבוע להקראה אצל שופט מסוים, במידה והלקוח היה מודה, אותו שופט היה גוזר את העונש שלו, במידה והלקוח היה כופר, השופט מעביר את התיק לשמיעת הוכחות אצל שופט אחר. הנטיה שלי הייתה לגרום ללקוח שלי לכפור בתיק, כי החלטות אותו שופט תלויות מצב רוח והוא לא אדם סימפטי שמוכן לשמוע תיקים. אולם לאחר התייעצות נוספת בתיק עם עורכי דין אחרים, לרבות עם חבר שלי בפרקליטות, הגענו לכלל מסקנה שעדיף לאותו לקוח להודות ושאותו שופט יגזור את עונשו, מאשר לכפור ואז להסתכן שהתיק יעבור להוכחות בפני אותה שופטת, שבוודאי תהיה קשוחה יותר מאותו שופט. הייתכן דבר כזה?? אתם תגידו.

שופטת אחרת, ששופטת בתיקי תכנון ובנייה, דווקא מקשיחה עם הערבים (חלק מעורכי הדין אומרים שהיא עושה את זה כי בעלה נרצח בפיגוע). לפני כמה ימים הגיע אלי מקרה של אדם שרצה להגיש עליה תלונה, שלטעמי הייתה מוצדקת מאוד, אבל בסופו של דבר העדפתי שלא לשבור את הכלים איתה.

(עכשיו נזכרתי במשוב השופטים שהיו ממלאים עורכי הדין על השופטים, אבל בגלל התנגדות השופטים המשוב נעלם מהעולם, תקראו את מה שכתוב במאמר הזה ואולי תבינו עד כמה המצב חמור)

המערכת לא כושלת אך ורק בכך שהיא השולטת הבלעדית באטמוספירה השיפוטית ללא כל מנגנוני ביקורת ראויים וללא כל אפשריות ערעור ריאליים, הרי היא גם כושלת בכך שהיא חוברת למוקדי כוח, כאשר אחד ממוקדי הכוח המסוכנים ביותר במדינה ושאליהם חוברת המערכת השיפוטית הינה פרקליטות המדינה. אני לא מסמפט את הפרקליטות וכבר כתבתי על זה משפט וחצי בפוסט הזה. אבל השופטים דווקא מסמפטים אותה, ונותנים לה מעמד של כבוד. צריך להבין כאן נקודה חשובה ביותר, שמרבית התיקים נגמרים בהסדרי טיעון (המונח העממי הקודם היה עסקאות טיעון אבל בפרקליטות החליטו להשתמש במונח הסדר ולא עסקה), כך שגורלו של האדם מוכרע אצל עורך דין מסוים בפרקליטות ולא אצל השופט (כאשר ברור לכל כי עורך הדין מטעם הפרקליטות אינו ניטראלי בהליך אלא מעורב בו וזאת בניגוד לשופט). גם המשטרה זוכה למעמד של כבוד אצל השופטים, עד כדי כך שבעדויות של מילה מול מילה, מערכת בתי המשפט תמיד תעדיף את גרסת השוטר במקום הגרסה של הלקוח שלך (הדבר בולט בעיקר במשפטי תעבורה או בתיקים של תקיפת שוטר, או המקרה ההפוך של שוטר שתוקף אזרח).

נעים לחיות באשליה שמערכת המשפט מתפקדת וראויה, אבל אמרתי כבר שזוהי אשליה, אבל המציאות שונה לגמרי מהאשליה החביבה על כולנו, ואתם לא תבינו מה קורה בתוך המערכת, עד שתיכנסו לטרקלין בתי המשפט.