מסתבר שלאט לאט הבלוג הופך להיות יותר אישי שמדבר על מה שעובר עלי מאשר על השטויות שהתכוונתי להכניס לבלוג. לא שיש לי בעיה עם זה, אבל ההתמקדות באני מסתירה מהקוראים את אחד התחביבים שלי שהייתי רוצה לשתף אחרים בו: חיבתי למדע, כל מדע ולא משנה מה הוא ועל מה הוא מדבר. אז זהו לשם שינוי רציתי בפוסט הזה להחזיר את הבלוג לתלם ולשתף איתכם בשני מחקרים שנחשפתי אליהם לאחרונה, הראשון מדבר על אנשים שלא מסוגלים לאהוב (לנשים מומלץ לקרוא עד הסוף גם אם זה משעמם) והשני מדבר על איך מאתרים ילד שהלך לאיבוד בסופר.
כבני אדם התרגלנו לחשוב שאהבה זה דבר טבעי ושכל אחד מסוגל לאהוב משהו או להתאהב במישהו, אולם מסתבר שזה לא נכון ושיש אנשים שפשוט לא מסוגלים לאהוב, לא שהם לא מבינים מה היא אהבה אלא משום שהם לא יכולים להרגיש מה זה אהבה. למי שלא ידע המוח האנושי מחולק לחלקים רבים כאשר לכל חלק תפקיד מסוים, יש חלקים שאחראים על החושים של האדם, יש חלק שאחראי על ההרגשות של האדם ויש חלק שאחראי על התבונה והתפיסה של האדם וכמובן שיש חלקים אחרים, מה שמעניין אותנו זה שני החלקים האחרונים: זה שאחראי על הרגשות וזה שאחראי על התבונה.
כשמו הוא, החלק האחראי על התבונה גורם לנו להבין את הדברים הסובבים אותנו, והוא זה שגורם לכם להבין את הקטע שאתם קוראים כרגע (בהנחה שאתם מבינים). ומנגד, החלק שאחראי על הרגשות הוא זה שגורם לכם להרגיש, ובין היתר הוא זה שגורם לכם להרגיש מבוכה, חרטה, חששות וגם אהבה (אלא הם הרגשות העיקריים שהחברה מעוניינת שיהיו אצל בני אדם). מה שמעניין הוא ששני החלקים האלו לא קשורים אחד לשני, כך שיתכנו מצבים שאחד מהם יהיה מושבת לגמרי מבלי שזה ישפיע על החלק האחר.
אם המשפט האחרון לא היה מספיק מובן לכם אז קחו לכם כמה דוגמאות:
בחור הולך ברחוב ורואה אדם עיוור שרוצה לחצות את הכביש במקום מסוכן, הוא מבין שנשקפת סכנה לעיוור ומתוך אכפתיות הוא ישר נזעק לעזרת העיוור ועוזר לו לחצות את הכביש. מסקנה: הבחור מבין מה קורה סביבו (החלק האחראי על התבונה מתפקד) והוא מרגיש אכפתיות לעיוור (החלק האחראי על הרגשות מתפקד).
עכשיו תשאלו את עצמכם מה היה קורה אם החלק התבונתי היה מושבת?? התשובה: הבחור לא היה יכול להבין שהעיוור נמצא בסכנה והוא היה ממשיך בדרכו מבלי לעזור לו.
ומה אם החלק הרגשי היה מושבת?? התשובה: הבחור היה מבין שהעיוור נמצא בסכנה אבל הוא לא ירגיש שהוא חייב לעזור לו, גם במקרה זה הוא ימשיך בדרכו מבלי לעזור לעיוור.
ומה עם אהבה??? פשוט אותו דבר, המחקרים הראו שיש אנשים שיכולים להבין מה זה אהבה אבל הם לא יכולים להרגיש מה זו אהבה, כי החלק האחראי על הרגשות במוח שלהם לא מתפקד.
אבל זה לא הקטע. הסתבר שחלק גדול מהאנשים שהחלק האחראי על הרגשות במוח שלהם לא מתפקד הם אנשים שהוגדרו על ידי נשים כ"מקסימים" או "קוסמים" או "המאהבים הכי גדולים שהיו להן" וכל מיני כינויים מתלהמים אחרים. המדענים התקשו להבין דבר זה, שכן אותם אנשים לא היו יכולים להרגיש מה זו אהבה אז איך זה שהם השפיעו כל כך על הנשים?? הסתבר והתברר שהתשובה לא הייתה מסובכת, שכן אותם גברים לא יכולים להרגיש כלום, ובין היתר הם לא יכולים להרגיש במבוכה ואז הם מדברים בצורה שוטפת ומקסימה ועושים רושם על הסביבה שלהם וגם לא אכפת להם לשקר, הם לא יכולים להרגיש חרטה אז הם מתנהגים בצורה נועזת, הם לא יודעים מה זה חששות אז לא אכפת להם מכלום (בסך הכל הם יעמידו פנים שכאילו..).
ואיך זה קשור לאהבה?? אז זהו, הסתבר שאותם גברים כשרוצים אשה מסוימת הם יכולים להקסים אותה בשקרים, בדיבורים יפים, במעשים נועזים ובמתנות יקרות ובהבטחות שובות לב וכד', ואין זה סוד שנשים אוהבות גברים כאלו. אבל מה שמעניין הוא שאותם גברים לא מסוגלים לאהוב את האישה שלידם באמת אלא יעמידו פנים שכאילו הם אוהבים אותה והם יודעים מה היא רוצה ואין להם בעיה להעניק לה את זה או להבטיח להעניק לה את זה בעתיד.
חשבתם שזה הכל?? אז טעיתם. אותם גברים גם יכולים להיות נוכלים, רוצחים סדרתיים, מחליפי נשים כמו גרביים וגם מצליחים בעריכת דין (תלוי בעיקר ברקע שלהם ובחוויות המעצבות שלהם בזמן הילדות). קחו לדוגמה הנוכל, הוא מקסים בדיבורים שלו, הוא לא חושש מהתוצאות של מעשיו, הוא לא מתחרט על מה שהוא עושה והוא נועז. בדיוק אותן תכונות שהנשים מחפשות בגבר האוהב.
באותה מידה הם גם יכולים להיות אנשים טבעיים, שיש להם אישה ושמגדלים ילדים ושאומרים לאשה בכל בוקר ובכל ערב עד כמה הם אוהבים אותה, לא בגלל שהם אוהבים אותה, אלא בגלל שהם מבינים שזה מחזיק את הקשר שלהם ובגלל שהם מבינים מה רוצה אישה.
(סיפור אמיתי: רוצח סדרתי (שהוא עו"ד גם) הועמד לדין באשמת רצח 32 נשים בארה"ב שהיו "המאהבות שלו". בשעת הדיון עלתה להעיד נגדו אישה שהייתה בקשר רומנטי איתו ולמרות שהיא ידעה שהוא הרג נשים ולמרות שהיא באה להעיד נגדו, הוא התחיל לדבר איתה בבית המשפט והציע לה נישואין והיא הסכימה, מחקר שנערך על המוח של הרוצח הראה שהחלק הרגשי במוח שלו מושבת, אבל זה מוכיח עד כמה לאנשים כאלו שלא יודעים מה זו אהבה יש השפעה על נשים עד כדי כך שהאישה הסכימה להצעתו!!! אגב, בסוף האדם הוצא להורג).
אז לסיכום:
אם פגשת פעם במי שהוא שנדלק עליך במהירות, שמדבר בצורה יפה ורהוטה, שמעניק לך מתנות יקרות ומבטיח לך הבטחות שנראות לך הזויות, אז קחי אוויר ותזהרי, שכן את עלולה ליפול קורבן לנוכל, לרוצח סדרתי, לחלפן נשים, או סתם את עלולה לבלות את שארית חייך עם עורך דין מוצלח שלא אכפת לו לבגוד בך עם המזכירה שלו במשרד.
באותה מידה אם בעלך אומר לך בכל בוקר ובכל ערב עד כמה הוא אוהב אותך ושאת המתנה של אלוהים אליו ושאת הכי יקרה לו, גם אז קחי אוויר ותחשבי לרגע שהוא עלול להיות שקרן גדול ושהוא אומר לך את זה משום שהוא מבין שזה יעשה לך טוב ושזה יחזק את הקשר שלכם ולא בגלל שהוא באמת אוהב אותך ולא בגלל שאכפת לו ממך.
ואאאאאאאי התכוונתי לכתוב פוסט קצר וזה יצא לי ארוך, אז אנסה לקצר במחקר השני.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי (שזה לפי דעתי שלוש נשים בלבד) יודע שפעם הבת שלי הלכה לאיבוד בסופר. ומשוגע לדבר כמוני לא יכול לעבור בשתיקה על מקרה כזה, אז התיישבתי ביום שלמחרת וחיפשתי אם יש מחקרים שעסקו בסוגייה זו, ואכן הסתברר לי שיש מחקרים שעסקו בסוגייה הזו (אחרת לא הייתי כותב את החלק הזה של הפוסט).
למי שלא מבין ולמי שלא חווה זאת על בשרו, עלי לציין שילד שהולך לאיבוד בסופר זה כאב ראש גדול משום שהמדפים מגבילים את שדה הראיה. מבחינה מתמטית הסתבר כי קיימים מצבים שלפיהם הסיכוי למצוא מישהו שהלך לאיבוד בסופר שואף לאפס, כך למשל אם נותנים לשני מבוגרים בסופר גדול לחפש אחד את השני כאשר הם כל הזמן בתנועה הם עלולים שלא למצוא אחד את השני כי פשוט קיים סיכוי שדרכיהם לא יצטלבו לעולם!!!!
אז הכלל הראשון בחיפוש אחר מישהוא בסופר הוא לעמוד במקום בהנחה שהצד השני כל הזמן יהיה בתנועה אז יהיה קל יותר להפגש. שזה אגב מה שקרה במצב שלי שכן הילדה עמדה במחלקת הילדים בסופר ואני הייתי בתנועה.
ומה הפתרון הכי קל והכי מהיר לבעייה?? הסתבר שאם נותנים לילד בלון עם חוט ארוך (יותר ארוך מהגובה של המדפים) אז לא תהיה בעיה למצוא אותו בסופר כי המדפים לא יסתירו את הבלון ואז אפשר לדעת איפה בדיוק נמצא הילד.
אז זהו, מחקר משעמם אבל פרקטי, שזה מה שאני אוהב...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
