החיים המשעממים

אחרי הפוסט הזה של אבו אלמוג, שהופניתי אליו על ידי שיר דמע, אני פשוט עליתי על המשפט הנכון שיכול לתאר את הצעות החוק העולות מדי פעם ופעם בכנסת כנגד האוכלסיה הערבית. זה נקרא לחוקק "בשביל הכיף".

הח"כים, שהיו אמורים להיות חברי כנסת ושליחי העם, הוכיחו לכולם ולעצמם שהם ח"קים: חברי קרקס. אגב, זה וזה  ואביב הערבים ועליית קרנם של המוסלמים במדינות הערביות חיזקו את העמדה שבה אני מאמין ושלפיה המטוטלת התחילה לנוע בכיוון הנגדי, וכי שעון החול התהפך, והזמן שבא עלינו הוא הזמן של הערבים. 

יש פתגם אצלנו שאומר:"מי שזורע קוצים לא יאכל ענבים". פעם אנחנו אכלנו קוצים וח'רא בכמויות, אבל הפעם מי שזורע קוצים זה החברה היהודית, אז אל תתפלאו שאם עוד כמה זמן אתם לא תמצאו ענבים לאכול ותאלצו בעל כורחכם לאכול קוצים, ובשפע.

אגב, אני לא ציני ואני לא מתנשא. אני ממורמר.