כמעט שבוע שלא עדכנתי,
ועכשיו לשם שינוי אני אכתוב על ההווה כי את העבר כבר דחסתי עד כמה שאפשר
לפוסטים הארוכים באופן מטריד שתוכלו למצוא למטה.
בימים האחרונים יש לי תחושה מוזרה של חופש ובזבוז של זמן יקר, קצת פרדוקסלי ומאוד מעצבן.
זה בעיקר נובע מההחלטה שלי להפסיק לעבוד בחודשים הקרובים, "כדי להתרכז יותר בלימודים".
זה מה שאמרתי לכולם, אבל זה לא לגמרי נכון.
אמנם הלימודים היו אחד השיקולים, אבל מעליהם הייתה הרגשה שלא הרפתה ממני כבר כמה חודשים- הרגשה של עומס חונק.
אני לא מסוגל להתרכז בכלום כשיש לי יותר מדי דברים שצריכים להיות תחת שליטה,
הכל מתפקשש. בעבודה, בלימודים, והכי חשוב בחיים האישיים.
מאז ומתמיד הייתי אדם שמכור לחופש,
כך שלימודים מהבוקר עד הצהריים ועבודה מהצהריים אל תוך הלילה קצת הוציאו אותי מאיזון.
מן הסתם אני אחזור לעבוד בשלב מסויים כי "כסף לא צומח על העצים" וגם לא על ההורים שלי,
אבל לפני שאני אחזור לעבוד אני רוצה לסדר את הבלאגן שיש לי בחיים האישיים.
בעיקר בתחום הרומנטי.
עכשיו לנושא אחר:
היום גיליתי שאחד השותפים שלי, לעיתים שתקן ולעיתים נדירות חברי וקשקשן כמוני,
מנהל יומן אישי במחשב שלו.
כשהוא היה בעבודה ניסיתי להתחבר לאינטרנט דרך המחשב שלו ובמקרה מצאתי קובץ שמכיל מספר עמודים בהם הוא תיעד כמה ימים מינואר 2009 הרחוק,
קראתי מתוך סקרנות וגיליתי שהוא דומה לי מאוד בצורת החשיבה שלו
ובדרך שבה הוא רואה ומנתח דברים. על הדרך גיליתי גם כמה סודות שכנראה לא הייתי צריך לגלות.
הוא כתב שם מה עובר לו בראש במשך היום, על הפחדים שלו,
ועל עוד דברים שבהם הוא לא טרח (לרוב) לשתף אותנו בתור החברים שלו.
גם אותי הוא הזכיר שם פעם,
בתור חבר טוב שלו שטחן את הפלייסטישן עם חברים מהמכללה על משחקים דביליים בערב שבת.
(אני אישית חושב שאם הוא היה טוב בזה גם הוא מצטרף ^^)
את שאר הדברים (הבאמת מעניינים) אני לא אכתוב מתוך כבוד אליו.
קשה שלא להרגיש רע אחרי שאתה קורא ביומן של מישהו קרוב אליך, אבל הבנתי מזה הרבה.
אותם ימים שמתוארים שם מהווים את סופה של תקופה של כמה חודשים בהם הוא היה נעלם לימים שלמים, חוזר רק בערב, ולא טורח לומר לאף אחד איפה הוא היה.
(אנחנו חברים טובים כבר מכיתה ט')
אני ושאר השותפים ראינו שהוא מתרחק ושאנחנו הופכים מחברים לסתם זרים ששותפים לדירה.
יום אחד זה פשוט השתנה והוא התחיל ממש "להידחף" לשיחות בינינו והיה נואש לתשומת לב,
כנראה זו הייתה הדרך שלו לבקש שנקבל אותו בחזרה.
אני כמובן שמחתי לקבל אותו, אחד השותפים פשוט ויתר על החברות איתו אחרי התקופה ההיא.
בכל אופן עכשיו אני רואה דברים באור קצת שונה,
אחרי ש"הייתי בראש שלו" והבנתי מה עבר עליו באותם ימים.
קצת חבל שהוא התרחק במקום לדבר איתנו על הכל, אבל זה מאחורינו.
היום אנחנו כבר חברים כמו פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
