דרו נכנע בניסיונו השלישי לצייר את אמו ספק שזה היה בגלל שכל פעם כשניסה לצייר את פלג גופה התחתון-הוא לא הצליח ועיוות את אותו החלק עם מריחה מוגזמת וגסה של פחם..
אך ספק והיה זה בעצם פרץ הדמעות שהחלו לזלוג מעיניו פתאום.
הוא שמע קול בתוכו, הקול שאל "על מה מרה נשמתך?"
"כי אהבתי את האישה." ענה דרו.
הקול צחק במרירות והשיב בטון לועג "אהבת.. אותה?"
דרו היסס להשיב אף אחרי חשיבה ממושכת אמר:"היא חלקה את אותו הדם עמי, זה טבעי שאני אוהב אותה."
הקול לא דיבר עוד, ודרו הפיל את עצמו על הריצפה וצווח מכאבים.
הוא שם את ידו על אזור הלב שלו ונשם נשימות עמוקות, רועדות.
דרו התפתל על הריצפה מכאבים והרגיש איך זיעה קרה מחליקה במורד מצחו.
"זה מסוכן לאהוב מישהו.. כי כשאתה מאבד אותו-זה כואב.. זה כואב, אתה מרגיש מושפל ופתטי אבל עם זאת אתה מרגיש טוב.. כי הכרת אותו.. וגם כי הצלחת ליפות את אותו אדם חסר חיים עם דמך האישי.."
-
"אותן חדשות כל יום, רצח המוני ואונס.. לא יהיה יום אחד שבעיתון יהיה כתוב שקרה נס ואף אחד לא מת, התאבד או נאנס, זה כל כך מעצבן.." דרו אמר לעצמו וחיבק את מר. טווידלס, הדובון המרופט והקרוע שלו שהיה החבר הטוב ביותר שלו.
אם היו שואלים את דרו עצמו-מהם תחביביו, מה היה עונה?
תשובתו הייתה כבדרך כלל: לרצוח ולאנוס.
השעה התקרבה לשעת חצות, כבר יומיים שעברו מאז מות אמו.
דרו ישב על כיסא המחשב שלו ושם את רגליו על השולחן.
הוא הצמיד יותר את מר. טווידלס לגופו ואז דרו הוריד את כובע השוטרים שלו כך שהוא הסתיר את עיניו.
הנער התגורר בתחנת המשטרה הנטושה בעצמו מאז שמילאו לו 14.
הוא עזב את ביתו בגיל כזה צעיר כי הקשרים בין הוריו לחצו עליו.
דרו היה נער צנום, חיוור אבל שרירי למרות גופו הרפה ושיערו היה שחור, הגיע עד כתפיו והייתה לו הטרוכרומיה מלאה.
בזכות ההטרוכרומיה המלאה עינו השמאלית קיבלה צבע זהוב ואילו הימנית הייתה אפורה-כסופה.
הוא נטה לשים רטייה על עינו השמאלית, הוא שנא לקבל הערות בנוגע להטרוכרומיה.
הלובי של תחנת המשטרה היה הרוס במקצת ומלא אבק, אך הוא היה מעוצב בסגנון של ילד מתגבר אם אפשר לקרוא לזה כך.
הקירות היו לבנים ותמונות ופוסטרים היו תלויים עליהם.
תמונות של דובונים, בובות, להקות ופשוט תמונות מופשטות.
אבל אף אחד לא התקרב לתחנת המשטרה הנטושה, כולם אמרו שהיא רדופה ואלה שעברו לידה תמידה הביטו עליה בבוז.
לכן דרו התגורר שם, כדי שאף אחד לא יציק לו או יטריד אותו ויקשה עליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
「 C h r o n a 」