להסתכל מלמטה.

זה היה הוא.

ההוא שראיתי באותו ערב עם בן בקניון.

הוא היה כזה חתיך. הרגשתי מלא פרפרים בבטן.

הוא נכנס ולא ראה אותי.

הוא עמד שם, מת מעייפות, פיהק בזמן שהמורה צעקה עליו :

'' למה אתה חייב לאחר תמיד ?! תמיד אותו סיפור ! "

" זה לא איחור הפעם, הייתי אצל המנהלת. "

הוא ענה בקול יותר שקט, והתסכל עלייה במין מבט שהיא יודעת על מה הוא מדבר.

היא שתקה לכמה שניות

'' הבנתי תשב. ''

הוא בא להתיישב, ורק אז הוא קלט אותי. התחיל לבוא לכיווני, והתיישב מאחורי.

בן רשם לי עוד פתק

'זה החתיך שלך לא ?'

לא עניתי לו. אני גם ככה פגועה ממנו.

המורה המשיכה לדבר ולדבר.ככה עבר השיעור,כולם הציגו את עצמם.

אני התבאסתי שאני לא יכולה להסתובב ולראות אותו מקרוב.

אז באישהו שלב, פשוט הסתובבתי כאילו כדי להוציא קלמר.

הסתובבתי וראיתי אותו מסתכל עליי בעיניים. הסתכלתי שניה והורדתי מבט, חשבתי

שאם אני אמשיך להסתכל הוא יבין שאני נמסה מולו.

שבאתי להסתובב הסתכלתי עליו שוב והוא עדיין הסתכל. הסתובבתי מהר, וחיכיתי שיעבור הזמן.

הגיעה הפסקה.

כולם יצאו במהירות מהכיתה.

'' את בטוחה שאת לא רוצה שאני אהיה איתך? '' בן שאל וזה היה נשמע לרגע

כאילו הוא רוצה שאני אגיד שכן. אולי הוא לא רוצה להיות איתה ?

עוד לא הספקתי לענות היא באה תפסה לו את היד '' נו בוא כבר יש לי מלא דברים להראות לך ''

הוא הסתכל עליי מבט אחרון, ואני שתקתי וסובבתי את הראש.

הם הלכו.

ירדתי לקפיטריה, קניתי בקבוק מים ועליתי חזרה למרפסת, ליד הכיתה.

נשארו כמה דקות להפסקה.

הרגשתי מישהו עומד ליידי.

'' את חדשה פה נכון ? ''

'' חייכתי ועניתי '' כן ''

'' קוראים לי שני, לך ? '' חייכה חזרה.

'' אייר. ''

'' אייר, שם יפה ''

'' תודה ''

'' בואי אני אראה לך את הבית ספר. '' חייכה.

חייכתי חזרה והלכתי איתה.

היא הסבירה לי הכל, איפה המחששה, איפה החדר מורים, איפה האולם ספורט איפה כל דבר נמצא.

דיברנו על מלא דברים, התחברנו, אחלה ילדה.

'' את מעשנת ? ''

'' לא , את ? '' עניתי.

'' ככה לפעמים. יש היום מסיבה לפתיחת שנה בבית של מישהו, את באה ? אני אהיה איתך '' חייכה.

'' אוקיי, תבואי אליי היום ונלך יחד ? '' חייכתי.

'' אין בעיה '' המשכנו לדבר עד שנגמרה ההפסקה.

שיעור לשון.

'' את באה היום למסיבה ? ''

בן לחש לי. כבר סיפרה לו המחומצנת הזאת.

'' כן.'' עניתי ביבשות.

'' אני אבוא איתך ''

'' לא , קבעתי עם שני. '' שמחתי שאני יכולה להחזיר לו.

'' אה זאתי מהכיתה ? ''

'' כן. ''

'' נו אבל אייר אני לא רוצה ללכת איתה. ''

'' עם מי ? ''

'' עם שחר. '' ענה בלחש.

'' למה ? '' התפלאתי.

'' כי היא דלוקה עליי כזה ואת יודעת שאני .. ''

'' כן אני יודעת'' הפסקתי אותו.'' אבל אני לא יכולה כבר קבעתי איתה ''

הוא לא הספיק לענות לי.

'' מה זה שם ? בן ומי זאת ליידו ? ''

'' אייר '' שני ענתה למורה.

'' בן ואייר, אם יש משהו שאני לא סובלת בכיתה שלי, זה דיבורים. קדימה תאספי את הדברים שלך. '' אמרה במרמור.

אספתי בעייפות וחיכיתי שהיא תגיד לי איפה לשבת.

'' שבי ליד .. '' היא סרקה את הכיתה ואני התפללתי שהיא תגיד ליד אורן, כי היו רק שני מקומות פנוים, אחד מהם לידו.

'' ליד אורן גיל ''.