אני יודעת שאני ממש לא קשורה, אבל לא יכולתי להתאפק
זה היה לילה גשום וסגרירי.... -טחח, אפילו לא ירדנו מ-30 מעלות. אבל נמשיך:
זה היה הספר האחרון בסדרה מהשנואות עלי. התחלתי אותו בכיתה ד'. ד'!!!! ואני עדיין תקועה בסדרה המסריחה הזאת.
כשראיתי את שם הספר "סוף העולם" חככתי את ידי בזמן שחיוך משוגע ושמח על פני.
"סוף סוף!" מלמלתי לעצמי "סוף לסדרה הנתעבת הזאת ששמה "ווינטר בלו" (קדימה, תפציצו אותי בתגובות 'ווינטר בלו זה סדרה מושיטושי יא חתיכת ***%$^$%^ קולולו', זה יהיה כיף).
התחלתי לקרוא בשמחה, אבל כבר בתחילת הספר הרגשתי שמהו לא בסדר:
"....אמר לווינטר שישבה לצידו, מכורבלת בחיקו" איכ איכ איכ איכ!!! כמעט הקאתי על השמfה, נזכרתי במאורעות הדביקים מספרים הקודמים, בהם אדוארד אומר לווינטר שיש בת שהוא מחבב (שכחנו לציין שהוא משתעל ואומר האמווינטראתאנימחבבאותךהאמ) ולקח לווינטר עד סוף הספר להבין את זה...
"טוב" נאנחתי, "לא כל כך נורא, נשרוד. שרדתי יותר גרועים".
אבל לא תיארתי לעצמי שזה ידרדר לכזה מצב:
-החבר המושי (לגמרי!) של ווינטר מדבר עם אבא שלה על דברים! מפגרים מאוד!
-הם עפים ומחזקים ידיים! (אוי, על תשאלו אותי)
- הם עפים ומשלבים ידיים!!!! (תפנו לסופרת, לא אליי)
- הם הולכים לכל מקום- אוקי,כל מקום- ביחד!
-הם נפגשים כל יום ומתגעגעים אחד לשני!
-הם לא מצרפתים!
- הם אפילו לא מפלרטטים!
- הוא קורא לה וויני!
-הוא אומר לה שהיא הכי יפה! (היא לא, תאמינו לי)
- והכי גרוע (ספויילר, למי שעוד מתחשק לו לקרוא את הספר) הוא, בן ה-17, מציע לה, בת ה-16, נישואים! והם אפילו לא התמזמזו! והיא רק בת 16!
-והיא אומרת כן!
אה, ולא הזכרנו עוד את תיאוריה המפליגים (עד למאדים) של אשכר ארבליך בריפמן, כמו לדוגמא כשהיא מבזבזת פרק שלם על מפגש בין החבר שלה לחברה שלה, או עמוד שלם על סתם להגיד היי, או יותר גרוע- ע מוד שלם על: "זרובבלה הרגישה רע, אבל מצד שני טוב, ומצד אחד מבולבלת, ומצד שני בטוחה בעצמה, היא הסתכלה, ימינה, ושמאלה, ולמעלה ולמטה....... ואז חצתה את הכביש בביטחון, ראשה זקוף, זקנה עומד בגאון כמו דוד בן גוריון כשהכריז על הקמת המדינה ב-1948 (אלף תשע מאות ארבעים ושמונה)...... היא עברה את הכביש בבטחה!" (הקטע לא לקוח באמת מהספר, לטיפשים שביניכם)
וכמובן, מעל הכל: זה היה ספר האימה הטוב ביורת שקראתי בחיים!!! לכל מי שאוהב לפחד (ולהקיא. ולסבול) אני ממליצה לקרוא את הספר "סוף העולם", השביעי בסדרת ווינטר בלו מאת אשכר ארבליך פירמן. תהנו! או שלא.... מוחעחעחע!!
*זאת לא ביקורת בונה, ואני מצטערת אם פגעתי במישהו שאוהב את הספר ואתם מוזמנים לכתוב את דעתכם בתגובות. יכולתי למצוא דברים טובים בספר אבל העדפתי הפעם לפרוק את זעמי ולהגיד רק את מה שמפריע לי.
מקווה שנהנתם! יש איזה ספר שאתם רוצים שאני אבקר, אתם יודעים,במיליניום הבא? זתומרת, כשיהיה לי חשק לכתוב פה שוב?