באלי לבכות כמו שאני רוצה לבכות, בלי שאף אחד ישאל אותי למה , בכלל מה , מי עשה לך את זה.

באלי לרוקן את הלב שלי מכל הדמעות שלא ישארו בכלל כי הם לא רצויות לי בלב !

הוא שבויות שם, הם נחות שם כי נוח להן , לא לי ..

נמאס לי לקום ולדעת שאני לבד, את האהבה שלי אין למי להביא גם , שגם יאהב כמו שאני אוהבת.

לפעמים מתחשק לי לפרוץ את הגבולות ולדעת שעשיתי את הדבר הכי טוב שיש !

שזה הכי שונה שיש משגרה .

השגרה הזאת תכשל אותי לתמיד .

אין לי את האקשן שאני זקוקה , אין לי פשוט.

נמאס לי להביא חיוך שנראה אמין כ"כ אבל הוא לא ..

אני רוצה לעבור ממקום למקום, לחוות מה שאחרים חווים, אני רוצה הרפתקאות משלי, ולא לשמוע של אחרים .

כי זה לא אני ,

אני רוצה פשוט לשנות דברים , כ"כ

מאיפה מתחילים ?