מממ...

החלטתי שאני רוצה לכתוב משהו עמוק שחשבתי עליו לאחרונה ותגידו לי מה אתם חושבים עליו.

כל אדם נולד בתאריך כלשהו שנחשב לתאריך יום הולדתו, שאותו הוא חוגג ויחגוג מידיי שנה ושנה.

לאחר שהגיע לשנה השישית בחייו הוא מתחיל 12 שנות לימודים- מייגעות ומדכאות, בעלות עליות ומורדות.

לאחר שלמד 12 שנה בבתי ספר שונים יתגייס האדם לצבא וישרת את מדינתו.

סיים? עברו מספר שנים טובות או לא (תלוי באותו האדם)

וימשיך את לימודיו אך הפעם באקדמיה- אם זו מכללה או אוניברסיטה.

ילמד מספר שנים.

למד, קיבל את תוארו במקצועו אותו בחר וימשיך הלאה.

השאלה היא: לאן?

הוא ימשיך לעבודה!

בשלב מסוים, במהלך חייו יפגוש האדם באישה והשניים יתחתנו.

לאחר מספר שנים, יולידו ילדים.

ההורים שלמדו כל כך הרבה- משקיעים את רוב יומם בעבודה או בטיפול בילדים.

ואנחנו... בתור ילדים, במקום לעזור להורינו שהשקיעו ולמדו כל כך הרבה בשביל להשיג בשבילנו אוכל, מקשים עליהם.

וגם אנחנו (בעזרת השם) נגיע למצב הורינו,

וגם אנחנו נחווה זאת,

גם אנחנו נסיים את 12 שנות הלימודים ונתגייס לצבא,

גם אנחנו נלמד באוניברסיטה/מכללה,

גם אנחנו נתחיל לעבוד,

גם אנחנו נפגוש במהלך חיינו את האחד שאיתו נרצה להקים משפחה,

גם אנחנו נקים משפחה,

גם אנחנו נרצה לממן אותה,

גם אנחנו נעשה את כל הדברים שעושה כל אדם שהתמזל מזלו וזכה לחיים רגילים.

זה טבעו של האדם ולא נוכל לשנות זאת.

כדאי שנכיר בעובדות:

אנחנו חיים בשביל ללמוד כדיי שנוכל לעבוד על מנת להרוויח כסף,

כלומר- מטרתנו בחיים היא להרוויח כסף ולהתרבות.

ונכון... אנחנו נהנים במהלך כל הדרך הארוכה הזאת להשגת מטרתנו, אבל האם אין דרך לעשות זאת אחרת?!