אני כותב סיפורים קצרים ומוזרים |
| 4/2009
סיפור בהמשכים
"ברחתי מוקדם. אני מחכה לך מחוץ לכיתה." אוחחח דוד המעצבן הזה ! שלחתי לו הודעה בחזרה "שעוד חמש דקות אני בחוץ"
המורה חילקה אותנו בדיוק לזוגות . היא אמרה שזה הציון הקובע ....
לא הקשבתי לה יותר מידי, הייתי עסוק בלדמיין את דנה אצלי בבית, עובדים ביחד על העבודה בביולוגיה .
עובדים ... פחח לא נראה לי איך שהיא תבוא אני יציע לה משהו לשתות, אני ישחק אותה קול , היא תתרשם ממני לטובה
היא תראה שאני יותר מהבחור השמן והמוזר שיושב תמיד בסוף הכיתה.
הפעמון צילצל .. המורה המשיכה לדבר אבל אף אחד לא הקשיב לה כולם רצו ללכת כבר הבית
עדיין בהיתי בדנה וראיתי שהיא מתקדמת לעברי "היא בטח רוצה לקבוע מתי נפגש היום" חשבתי לעצמי "עכשיו זה הזמן ... תהיה רגוע"
הסתובבתי כדי למחוק את החיוך המטומטם שנדבק לי לפרצוף,כמובן זה לא עזר .
"פולי" היא אמרה בקול רגוע ובקרירות של מקפיא תעשיייתי . הסתובבתי חזרה מסמיק כולי . "אז שבע אני אצלך ... ואין לי הרבה זמן אז בלי בלבולי שכל",
"אני רוצה לזוז כבר בשמונה""בבבסדר" גימגמתי לעברה .
היא הסתכלה עלי גילגלה את העיניים השחורות שלה הזיזה את ראשה מצד לצד ופלטה אנחה .
"למה תמיד אני נדפקת אם ילדים מוזרים " אמרה והתחילה ללכת אל מחוץ לכיתה . אני כמובן נשארתי עומד בסןף הכיתה סמוק כולי ומחוייך.
אספתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה.בחוץ ראיתי את דוד מדבר אם דנה ושירה, מראה להם את הקעקוע החדש ומתפער שיום אחד הוא רוצה לחסות את כל היד בקעקועים.
תמיד הלך לו הכל בקלות אם הבנות מאז שהיינו בכיתה ח', אני לא זוכר בחורה שהוא רצה והוא לא השיג ,
ואחרי שהוא היה משיג את ה"קורבן" החדש שלו היה מישתעשע איתה קצת אבל לא יותר משבוע ממש כאילו שהיה מוטבע עליה תאריך תפוגה, והיה יוצא לחפש "קורבן" חדש.קינאתי בוא.
הוא קלט אותי, אמר לבנות להתראות וסימן לי אם הראש שהגיע הזמן שנסתלק , הלכנו לכיון היציאה הראשית של בניין בית הספר
תוך כדי שאנחנו מדברים על כמה נשאר לנו מה"עצבע" שקנינו שילשום ומתי נצטרך שוב ל"התארגן", ככול שהתקדמנו לכיוון היציאה שמענו יותר ויותר רעש מבחוץ...
"אני אומר לך היא רוצה לקפוץ, רק אלוהים יודע איך היא תיפסה למעלה" שמעתי מאחורי היסתובבתי וראיתי ילד גורר את חברו בריצה לכיוון היציאה .
היסתכלתי על דוד והיתחלנו לרוץ הוא רץ די מהר ואני הזדנבתי אחריו "נו בוא כבר שלא נפספס את כל העקשן" הוא צעק לעברי והמשיך לרוץ לכיוון סוף המסדרון ונעלם.
הגעתי כעשרים שניות אחרי דוד .. נעמדתי לידו מתנשם הסתכלתי סביבי בפרצופים ההמומים לא הבנתי ... לא קלטתי... הסתכלתי למעלה לא היה שם אף אחד .
ואז ראיתי אותה מולי כאילו תלויה באוויר אבל למעשה הייתה משופדת על הגדר בבטנה ובצווארה , ידיההיו שמוטות כלפי האדמה...
| |
| כינוי:
m..k..
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
