"כמו שרואים דלת. בפעם הראשונה אתה מגיע אליה ושואל את עצמך מה יש מאחוריה. ואז אתה פותח כמה דלתות. אתה אומר "אני חושב שהפעם אני רוצה לעבור את הגשר. נמאס לי מדלתות." אתה עובר. יוצא מהצד השני ומבין. זה כל מה שיש. דלתות וחלונות וגשרים ושערים. וכולם נפתחים באותה הצורה וכולם נסגרים מאחוריך. החיים אמורים להיות נתיב שאתה מתקדם בו, ודברים פשוט קורים לך. משנים אותך. משנים את הכיוון שלך.אבל זה לא נכון. החוויות שלנו חסרות ערך. כמו כסף קטן שמרימים מהרצפה ומכניסים לכיס. וממשיכים הלאה. בקו ישר."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: