היי את. 

רציתי להגיד לך שאת יפה, ככה, כמו שאת כשאת קמה בבוקר, עם שאריות האיפור של אתמול שהבטחת לנקות אבל היית עייפה מדי. עם השיער שלך שלנצח יהיה יפה  רק יום אחרי שאת חופפת ובשאר הזמן הוא רק בסדר. אבל בסדר זה אף פעם לא מספיק. 

את עושה טעויות כל הזמן. רוב הזמן. אבל את גם עושה מלא דברים בצורה מעולה. את שוכחת את זה, אבל הצלחת לקבל העלאה במשכורת, והצלחת להיות אחת מאלה שעושה יוגה שלוש פעמים בשבוע, והצלחת להפוך למעצבת למרות שאת לא בטוחה לגמרי שאת יודעת מה את עושה תמיד. 

את לא טובה כל כך בלבחור גברים. את תמיד נופלת לאלה שאוהבים אומנות ורוצים ליצור ונעלמים לך מבין הידיים. ואת אפילו לא בטוחה שאת רוצה שיחזרו. אבל לפעמים את פשוט מרגישה שאת צריכה שיהיה שם מישהו, ברקע הזה, בגרדיאנט של החיים. 

רציתי להגיד לך שאת אמיצה, שהוצאת אותו ככה מהחיים שלך. ושאת אמיצה. את אמיצה ואת צריכה לאהוב את עצמך יותר בגלל זה. 

ואני אוהבת אותך. גם כשאת טועה. 

רק אל תתני ללב שלך להתכווץ. רק תשמרי על היכולת המופלאה והעדינה שלך לבנות מגדלים, להאמין, להתלהב. 

זה הרי כל מה שיש פה בעצם. לא? 

זה כל מה שיש.