אני אוהבת אותך אתה יודע? אני אוהבת אותך מבפנים. ובכלל לא תכננתי לאהוב אותך ככה. אבל אתה הגעת עם שתי ידיים פרוסות לצדדים וקיבלת אותי ואמרת לי שאתה פה. ואתה פה. ואני פה גם, אני פה גם.
אני מפחדת לאהוב אותך. אני מפחדת לאהוב אותנו. אנחנו יפים ביחד, אנחנו טובים יותר ביחד. אני טובה יותר איתך. אני חכמה יותר ורגישה יותר ומחליטה החלטות טובות יותר כשאתה איתי.
אני אוהבת אותך. אני אוהבת לראות אותך עם חברים עם משפחה, שלי, שלך אני אוהבת להסתכל עליך כשאתה ישן אני אוהבת להקשיב לסיפורים שלך. אני אוהבת אותך כשאתה נהנה משירים שאתה אוהב. אני אוהבת את החיוך שלך. אני אוהבת את איך שאתה נוגע בי.
אני אוהבת את השם שלך.
אני גם מפחדת אתה יודע? אף אחד לא היה פה ככה לפניך ונשאר. אף אחד לא ראה אותי ככה באור כמו שאתה רואה. אף אחד לא חשב שאני מושלמת. ואני לא, אני הכי לא מושלמת שיש. אני מבולגנת ולא זוכרת דברים שקבעתי עם אנשים ויש ימים שאני רעה לכולם. לכולם ולעצמי. לפעמים אני מפחדת שתברח לי. לפעמים בלילות אני חולמת שאתה לא עונה לי יותר.
לא כתבתי עליך אף פעם מהרגע שהכרנו. הרגשתי שזה יעשה לנו מזל רע.
אבל מה זה מזל רע בכלל.
אין דבר כזה.
נכון?