| 4/2009
פרק ראשון
"כן קלייר אני כאן, איפה את? אני במגרש.. אה הנה! אני רואה אותך!" שאנל סגרה את הפלאפון ורצה לעבר הנערה שהיתה בצידו השני של מגרש הכדורסל הישן, הנערה היתה בגובה נורמאלי קצת בלונדינית אבל רואים שהוא טבעי, עיניים חומות דבש, והכי חשוב, היא הייתה חייכנית לא נורמאלית.
"שאנל!" היא צעקה לעבר הנערה השנייה שרצה לקרתה, היא היתה שונה מקלייר, קצת יותר נמוכה, שיער ארוך חום, עיניים אפורות וכמובן יודעת להתלבש.
"קלייר!" צעקה שאנל וחיבקה אותה חיבוק חזק שנמשך לכמה שניות,
"שאנל אני לא מאמינה שאת באמת כאן" אמרה קלייר אחרי החיבוק.
"כן! סוף סוף, כל כך רציתי להגיע ללוס אנג'לס"
"כן, כן, מספיק עם החיבוקים, מה עם רוי?"
"טוב.. נפרדנו.."
"מה?! אבל הוא הכי שווה בכל התיכון!"
"כן, אבל מי אמר שאני נפרדתי ממנו?"
"הא?! ספרי שפכי!!"
"לא עכשיו, יש לי ג'ט לג, בואי ניסע אלייך"
קלייר ושאנל הגיעו לביתה של קלייר, הבית שלה לא היה הכי מושלם, אבל היה נורמאלי, קומפקטי, בשכונת עשירים, אבל הבית שלה לא היה מדהים כמו בסרטים, אבל עדיין, בשכונת עשירים!
שאנל שמה את התיקים שלה וניסתה להישאר ערה לפחות עד הערב...
למחרת בבוקר שתי הבנות קמו, יותר נכון קלייר קמה והעירה את שאנל.
"בוקר טוב אמריקאית לעתיד!!" צרחה קלייר לשאנל באוזן כשעוד ישנה.
"למה את צועקת? אני לידך!" ניסתה לענות שאנל מרוב עייפות.
"קדימה!, אנחנו הולכות להליכה"
"הולכות להליכה?"
"כן, לא שמעת שאמריקאים אוכלים הרבה?, אז איך את חושבת שאני נשארת מעלפת?"
"קודם תהיי מעלפת ואז נדבר, בעצם, את כן מעלפת, מסכן כל מי שרואה אותך, ישר מתעלף"
"אם את מתכוונת לרדת עליי..."
"כן? אז מה?"
"אז אני אכעס"
"סתומה!"
"סתומה אחותך.."
"אין לי.."
הן התלבשו ויצאו, השעה היתה תשע בבוקר, הן הקיפו כמעט את כל השכונה, עד שהן עצרו באחד מהפארקים.
"אני מרגישה כזו.. משוחררת!" צעקה שאנל
"כן, אז מחר שוב?"
"הו כן!!!"
שתיהן נתקפו בצחוק שהרעיש את כל השכונה.
בינתיים במקום אחר בשכונה היו כאלה שהרעישו, אבל לא באותה דרך.
"ג'ו, זייפת!" אמר ניק לאחיו לאחר שניסה לשיר ולקפוץ תוך כדי,
"לא אני לא, אם כבר אתה זייפת" ענה ג'ו
"לא שרתי" והוציא לשון כמו ילד קטן.
"זייפת כשדיברת"
"זייפתי כשדיברתי?, לפעמים אני חושב לעצמי, אתה באמת הגדול מבין שנינו?"
"טוב מצטער להפריע לויכוח המעניין שלכם אבל ניק, אמא אמרה שתצא עם הכלב" התערב קווין כשנכנס לחדר.
"טוב בסדר, בסדר"
ניק יצא עם הכלב שלו לפארק הקרוב והבחין בשתי בנות שהבחינו בו..
"או מיי גאד!!" צרחה שאנל, והתקרבה לניק
"אוי ואבוי" חשב לעצמו ניק, "עוד מעריצות?"
קלייר רצה אחרי שאנל כדי להתקרב ולדעת אם היא ראתה נכון,
"זה הדבר הכי חמוד שיש בעולם!!" צעקה שאנל בזמן שהתקרבה, וכשהגיעה התכופפה לכלב והחלה ללטף אותו.
"התכוונת לכלב?" שאל בהפתעה ניק.
"למה חשבת שהתכוונתי?, זה באמת הדבר הכי חמוד בעולם!"
<<<הפרק קצר!! אני יודעת, הסיפור עצמו יהיה קצר, פרק הבא מוסיפה מעל לחמש תגובות! [אני יודעת זה רק חמש... גם נפוליאון התחיל מלזרוק אבנים, והגיע לזרוק טילים...]
| |
| כינוי:
בת: 30
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
