דני מחפש תשובה

הרבה זמן לא נכנסתי לבלוג לכתוב, אולי הירהורים על החיים בתקופת יום הכיפורים החזירו אותי למסך הזה שוב, אולי פרק על בלוגרית מכורה בהאוס...

בכל מקרה אפילו לי כחילוני גמור שלא צם בכיפור קשה להתעלם מקדושתו של היום זה, אני מניח שכמו כל אדם, גם אני קצת מנתח את מערכות היחסים בחיי, בין אם זה חברים, משפחה או אלוהים.

אבל השנה, במקום לוודא שאני סוגר קצוות שבין אדם לחברו או בין אדם למקום, החלטתי לסגור קצוות עם עצמי...אלוהים לא נותן לי תשובות ברורות, וכולם כבר סימנו לי בפייסבוק שמחלו לי...רק אני במשך שנים לא מוכן לסלוח לעצמי..

אז הפעם אני מבקש סליחה מעצמי, על זה שלפעמים אני חלש, שלפעמים אני מיואש ודיי עצלן, על זה שאני מפחד...

השנה אני גם אתחיל לסלוח לעצמי, לא קל לסלוח על כל השנים , אבל כל יום אני אסלח לעצמי על משהו, על זה שאני שופט את עצמי כל הזמן, על זה שאני לפעמים מרגיש כאילו אין בי טיפת אנרגיה לחיים..אפילו על החרמנות הבלתי פוסקת שלי...

אני חושב שאולי אני הכי הרבה צריך לסלוח לעצמי על הסודות שאני שומר מאחרים ומעצמי...ועל זה שאני שונא את עצמי לפעמים יותר ממה שמגיע לי שישנאו אותי...

כשהתחלתי לכתוב בבלוג..חיפשתי תשובות..וכמו תמיד בשלב מסוים התייאשתי מעצמי...בשנה האחרונה עברו עלי תהפוכות חיים, שאני אולי אשתף כאן בהמשך...לרגל השנה החדשה החלטתי שהשנה אני אסלח לעצמי כל יום, כי זאת הדרך לקום ולהמשיך...אני ממשיך את ההחלטות שלי,השנה אני צריך להעז יותר, שהשנה הזאת תהיה השנה שלי..שהשנה,לפני שאני אדרוש שאנשים ימחלו לי, אני אמחל לעצמי...

הפוסט אגב מרגיש לי קצת מורבידי, אבל התחושה שלי היא דווקא אחרת..אני מרגיש שכל השנה לפני, ושאם אתאמץ אני אוכל להצליח השנה לחולל שינוי של ממש בחיים שלי...מדהים כמה לפעמים לרשום את המחשבות מסדר לך תראש.

מבטיח לעצמי לכתוב כאן יותר :-)

אשמח לתגובות...מבטיח להשיב לכולם

נ.ב. - מצב שיר שמתאים לפוסט