לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דני מחפש תשובה


לגעת בליבה של המהות הישראלית... דת,פוליטיקה וסקס (לא בהכרח בסדר הזה) הכניסה מעל גיל 18

Avatarכינוי:  dandin

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

הדרך מבית לחם


 

 

 

 

הדרך הבייתה

 

 

בתחילת שירותי הצבא התוודעתי למושג "לחוץ בית", גם אני בעוונתי הייתי כזה בהתחלה ואח"כ בתור מפקד גם נאלצתי להתמודד עם מספר חיילים לחוצי בית שכאלה.

 

בחלק משרותי הצבאי הוצבתי באיזור בית לחם, עד היום אני זוכר את עצמי ביום חמישי סופר את הדקות עד לשעת היציאה, ממתין בחוסר סבלנות בתחנה ונרדם באוטובוס בציפיה שבפעם הבאה שאפקח את עיניי זה יהיה בבית.

 

לעיתים קרובות הייתי יוצא לאפטר באמצע השבוע, נוסע את כל הדרך מבית לחם עד למרכז רק כדי לישון במיטה שלי,לא אכפת לי כמה טרמפים אני צריך לקחת ושאני בטח אגיע קרוב לחצות, אזרק כולי מאובק על המיטה,ארדם ואצטרך לקום חזרה לבסיס.

הייתי בבית,במיטה שלי עם המצעים הנקיים שמריחים בריח משכר של אבקת כביסה.

 

התעוררתי בחדר שלי ואפילו שהזריחה שנשקפה מהחלון לא הייתה יפה כמו הזריחות בנוף העתיק של הישובים בבסיס, עדיין אלה קרני האור שחודרות בחלון שלי,בחדר שלי, בשטח שלי.

 

וכמה שאהבתי את קולות המואזין וקריאות התרנגולים מהכפרים הסמוכים, עדיין אין כמו לתעורר מהליקוקים הרטובים של הכלב שלך, לקום ולראות את אבא מגהץ לך את המדים ומכין לך חביתה.

אין כמו בבית.

 

 

זכרונות טובים

 

 

 

מאוחר יותר עברתי לבסיס חצי פתוח באיזור המרכז,ואז באמת הבנתי את המושג "לחוצי בית", שכבר מהשעה שהם נכנסים בבוקר בשערי הבסיס סופרים את הדקות עד היציאה כל יום מחדש.

 

אבל בין כל החיילים הלחוצים הייתה לי חיילת אחת, שגרה בבאר שבע והייתה לנה בבסיס ,ולמרות שהייתה לה אופציה כל חמשוש להשתחרר היא הייתה גם בסופי השבוע ישנה בבסיס.

תמיד היו לה בני זוג וסטוצים עם בחורים מהמרכז או מהבסיס, היא הייתה נשארת בסופש בבסיס ויוצאת לבלות בת"א ותמיד כולם חשבו שהיא מופקרת בגלל זה, אבל אף אחד לא הבין את הסיבה האמיתית.לא היה לה בית.

כלומר היה לה בית, בית הרוס, אמא לא מתפקדת ,אבא בכלא, אחים עבריינים.

לה לא הייתה מיטה מריחה מכביסה נקיה או משפחה שמתקשרת לשאול מתי היא מגיעה,היא יצרה לעצמה בית בבסיס.  

לה לא הייתה סיבה לעשות את כל הדרך לבאר שבע.

 

אז כל אחד מוצא את הבית בדברים מסויימים,חלק במצעים הנקיים או בכביסה הרחנית, חלק בארוחות המשפחתיות ואפילו סתם לשבת עם המשפחה לראות טלויזיה.

 

אבל בשבילי בית תמיד יהיה המקום שיש לך סיבה לעשות את כל הדרך מבית לחם אפילו לכמה שעות :-)

 

 

בהזמנות זאת אני רוצה לציין שאחינו גלעד נמק בשבי החמאס מעל 4 שנים וכולנו מצפים לשובו הבייתה בשלום ובקרוב

 

 

 

 

 

 מחכים לך בבית                  

 

 

 



נכתב על ידי dandin , 29/9/2010 15:59   בקטגוריות מחשבות, שיעמום  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdandin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dandin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)