אי אפשר בלעדך, בלוג יקר.

ניסיתי, באמת באמת, פשוט לא היה לי שום מוטיבציה לכתוב במקום אחר.

לראות את המסך עריכה המוכר, בדיוק אותו הדבר, אבל אני יודעת שזה שונה.

כל המחשובת שמתרוצצות אצלי בתוך הראש.

אני רוצה מקום נקי, אבל לעולם לא אעז למחוק את עצמי מפה.

לעולם. אני מה שעברתי, מה שלמדתי, ומה שעשיתי. ואני לא רוצה לשכוח.

אמנם, טעון כל כך, אבל זה הבית.