פרק 2
פרק חדש =]
'המשחק'
'התגעגעתי אלייך' אמר לי רון אחרי שהתנשקנו
'גמאני התגעגעתי אליך' אמרתי ונישקתי אותו שוב
עלמה הביטה בהם שמחה
נכנסתי לקפיטריה שוב וראיתי את עלמה כוססת אצבעות
'נוווווווווו מה היה?' היא שאלה בחיוך שואל
'חזרנו. התנשקנו' עניתי בחיוך
'איך היה?' שאלה אותי עלמה בערמומית
'איך התגעגעתי אליו' אמרתי בחושניות
'חחח' צחקקה עלמה
'טוב טוב בואי נלך לאולם לפני שנאחר' אמרתי בחיוך
אני ועלמה יצאנו מהקפיטריה לכיוון אולם הספורט
'תלמידים יקרים, שמי הוא אלון כהן. אני מנהל בית הספר 'קרונס', בית הספר שקיים כבר כ-50 שנה...' אמר המנהל
'וואי חופר הוא' אמרה לי עלמה
'למה.. תקשיבי זה אבא שלך' אמרתי בעצבנות
עלמה חייכה אלי
'וואי אריאל את כזאת תמימה!' אמרה לי עלמה בחיוך
הסתכלתי עליה וצחקקתי
'טוב תלמידים קבלו בבקשה את נבחרת הכדורגל שלנו!
'האריות'' צעק המנהל בכבוד
נבחרת הכדורגל שלנו נכנסה
רון נכנס ראשון- הוא הקפטן
מחאתי כפיים לרון, ורון חייך אלי
'תראי תראי איזה חתיך חבר שלך' אמרה לי עלמה וקרצה לי
חייכתי אליה והסתכלתי על המשחק שהתחיל
'שתיים אפס' צעק הקריין שהיה בקצה החדר
כל הנבחרת שמחה מאוד
כולם הורידו חולצה ואז באמת ראיתי איך רון עבד על עצמו החופש.
'וואו נראלי יוצאות לי העניים' צחקה איתי עלמה
'למה?' שאלתי לא מבינה מה המהומה
'תראי את רון איזה קוביות' היא אמרה בחיוך
'כן אהה' אמרתי בחיוך גם
רון התקרב אלי 'הניצחון מוקדש לך!' הוא אמר בחיוך ונישק אותי
חייכתי אליו וחיבקתי אותו
'מה זה החיבוק הזה פתאום?' שאל רון בצחקוק
'סתם' עניתי בחיוך
רון חייך והלך לקבוצה
'איזה חמוד הוא. אני מתחילה ממש לקנא ' אמרה עלמה בחיוך
P:
'אל תקנאי, אני בטוחה שתמצאי את האחד והמיוחד שלך' אמרתי בחיוך מתוק
'גמאני מקווה כחה' אמרה העלמה בחיוך
*המשחק הסתיים והלכתי הביתה*
נכנסתי לבית והכנתי לי אוכל
היה לי קצת משעמם אז ראיתי טלוויזיה והייתי טיפלה במחשב....
*בוקר*
קמתי באיטיות אבל בתחושה טובה^^
התלבשתי עשיתי קצת מחליק ויצאתי לבית ספר...
נכנסתי לשער ורון חיכה לי
'הי יפיפייה' אמר לי רון וחיבק אותי
'היי, בוקר טוב . מה קורה?' שאלתי בחיוך
'הכי טוב יפשלי. מה איתך?' שאל בחיוך ונישק אותי
'עכשיו בסדר' חייכתי ונישקתי אותו
הלכנו לספסל, רון התיישב ואני התיישבתי עליו
התחלנו להתנשק שוב , פתחתי את העניים לרגע וראיתי אותו...
סוף J
אני מקווה שאתם אוהבים את הסיפור החדש =]
..
כמות התגובות ירדה ואני די מאוכזבת..
אני מבינה שאתם בטח רוצים לקרוא את הסיפור של בן ואשלי ואתם בטח גם מאוכזבים וכועסים..
אולי אולי אולי תהיה עונה שניה אחרי הסיפור הזה =]
מישהיא לא הבינה את הסיגנון כתיבה הזה אז כחה:
מה שמסומן בכהה- זה מה שהדמויות אומרות
מה שמסומן באדום- מה קרה? [עם הדמות הולכת וכו'..]
מה שמסומן ברגיל- מה שהדמות חושבת, עושה וכו'...
3>
שבוע טוב.
הכותבת. =]