'אהבה בלתי אפשרית'

'השנה יבואו תלמידים חדשים' אמרה עלמה

'כן..?' שאלתי בעודי שותה את השוקו

'כן.. איך באלי לראות כבר את רון. הוא בטוח עבד על השרירים שלו החופש' אמרה עלמה החיוך ערמומי

צחקתי בקול

'מה??..' היא שאלה בתמימות

'לא כלום' החזרתי והמשכנו ללכת

נכנסנו דרך דלת הזכוכית הגדולה של בית הספר 'קרונס'. בית הספר לאומנויות ולחוגים.

צעדנו אני ועלמה במסדרון שהיה מלא ילדים קטנים ובוגרים

'היי' השבתי לאחת הבנות שתהיה בכיתתי

'נוו איפה הוא?' שאלה עלמה בחיוך

'איפה מי? שאלתי

'רון' היא ענתה וחיפשה בענייה

'הוא בטוח ידפוק איחור' אמרתי וצחקקתי

עלמה צחקה איתי

ואז ה נכנס, יפה מתמיד. רון.

'הנה הוא' אמרה עלמה והתקדמה אליו

'היי' אמרה עלמה החיוך

'פששש גדלת ילדונת' אמר רון וחיבק אותה

עלמה לא הרפתה את ענייה מלהסתכל על השרירים של רון

הייתי חיבת לעצור אותה לפני שהיא תהיה שקופה מדי

התקדמתי לעט לעט בחיוך מעיפה את התלתילים שלי לאחור

'היי' אמרתי לרון

'היי בובה.. גדלת! נהיית נסיכה אמיתית , יפה לך' הוא אמר חייך וחיבק אותי חיבוק אוהב

'כן.. ואתה עבדת על השרירים שלך' אמרתי ורק אז קלטתי את מה שאמרתי

'כן. כל יום בחדר כושר משתלם אה' זרם איתי רון

חייכתי אליו חיוך מביך

'את באה?' שאלתי את עלמה שהייתה עסוקה ברון

'עלמה?..' שאלתי ודחפתי לה מרפקית

'אהה.. כן כן בטח בואי' היא אמרה מבולבלת

'טובב אנחנו הולכות' אמרתי לרון

'רגע רגע' הוא עצר אותי

הסתכלתי עליו במבט של 'מה?'

'חשבת על ההצעה שלי החופש?' הוא שאל נחוש

'אמ.. כן' עניתי והורדתי את עיני מימנו

'ו...?' הוא שאל

'א..' לא הספקתי לענות כי הצלצול קטע את מחשבותיי

'מה רון רצה?' שאלה אותי עלמה בדרך לקפיטריה

'סתם' עניתי וחשבתי על ההצעה של רון

'נוווו' היא נדנדה

'הוא שאל עם אני רוצה לחזור אליו' אמרתי ונגסתי מהטוסט שלי

'ו...?' שאלה אותי עלמה בחיוך

הסתכלתי עליה לא מבינה

'מה החלטת?' היא התייאשה

'לא יודעת' אמרתי בבלבול

'אין דבר כזה.. יש כן ויש לא' אמרה לי עלמה ונגסה גם  היא מהכריך שלה

חשבתי לרגע ואז הופיע רון עם כל החברים שלו

הרמתי את ראשי והמבטים שלנו הצטברו אחד בשני

רון חייך אלי

הורדתי מהר את ראשי

'נוו הוא פה. מה את עונה לו?' שאלה אותי למה

'לא יודעת' עניתי

'אוףף אריאל את מעצבנת אותי' אמרה עלמה בכעס

חשבתי שוב. תאכלס מה ישלי להפסיד?

הסתכלתי על עלמה והיא נגסה מהכריך באגרסיביות

התחלתי לצחוק

'מה את צוחקת?' היא שאלה בכעס

'את אוכלת כמו פרה' עניתי בחיוך

'גיחי גיחי צחוק של פסיכי' אמרה עלמה וחייכה גם היא

'נוו תסכימי לוו' אמרה עלמה בקול מתחנן

'למה את כ'כ רוצה שנהיה יחד?' שאלתי

'כי אז אני יתחיל איתו' אמרה עלמה

'בבקשה לכי על זה' אמרתי

'לא רוצה!' אמרה עלמה בקול תינוקי

'אז...?' שאלתי בחיוך מנצח

'אוף נו תסתכלי עליו' אמרה עלמה

שנינו הסתכלנו עליו

'אני לא חושבת שהוא בכלל רוצה כבר' אמרתי בעצב

'תראי יש שלוש סימנים שתדעי עם הוא עדיין מעוניין' אמרה עלמה

'והם?' שאלתי

' שלב ראשון- עם הוא מסתכל עלייך

שלב שני- עם הוא מסתכל עלייך ומעביר יד על שערו

שלב שלישי- עם הוא מסתכל עלייך ומעבי יד על שערו וגם מכווץ שרירים, אז זה סימן שהוא רוצה' אמרה עלמה בחיוך

הסתכלתי על עלמה רגע אחד... והתפרצתי בצחוק

'מאיפה השטות הזאת?' שאלתי עדיין צוחקת

'אני המצאתי' היא אמרה בגאווה

הסתכלתי על רון , הוא חייך אלי העביר ידו בשערו וכיוון שרירים

'עלמה עלמה..' אמרתי מופתעת

'אהה?' שאלה עלמה שהיית עשוקה בכריך

'זה עובד!' אמרתי בשמחה

'מה עובד?' היא שאלה לא מבינה

'נו נו הדבר הדפוק הזה שהמצאת' אמרתי בחיוך

'מה המצאתי?' שאלה עלמה לא מבינה

'אמא איזה סנילית!' אמרתי

'נו נו זה שהוא מסתכל מעביר יד לשיער ומכווץ שרירים' עניתי עוד שנייה נחנקת

'דיי, לא נכון' היא אמרה בחיוך

'אמרתי לך שזה עובד' היא אמרה מרוצה מעצמה מאוד!

הסתכלתי עליה בחיוך

'טוב למה את מחכה?.. לכי אליו כבר!' אמרה לי עלמה ודחפה אותי מהשולחן

'את בטוחה?.. הוא עם חברים' אמרתי בחשש

'כן כן נו' לחצה עלי עלמה

'טוב טוב אני הולכת' אמרתי וקמתי מהשולחן

התקדמתי לעט לעט לרון שבדיוק דיבר עם החברים שלו

'היי' אמרתי כשהייתי במרחק של מטר מהם

'היי, צריכה משהו?' שאל רון בגבריות

'כן. אני צריכה לדבר איתך' אמרתי בחיוך

'אוקי. בואי צד' הוא אמר וקם מהכיסא

התקדמנו ליציאה של הקפיטריה

רון העביר בי מבט של 'מה רצית?

'אממ.. חשבתי על ההצעה שלך' אמרתי בחיוך

'ו..?' שאל רון גם הוא בחיוך

'אני רוצה שנחזור' אמרתי בחיוך מתוק

רון העביר יד על שערי

התקרבתי אליו יותר ויותר

ואז התנשקנו ...

3>

סוף 3>

מקווה שאהבתם את הפרק הראשון J

חג שמח ושבת שלום 3>

הכותבת =]