המלים האלה נכתבות מתוך כעס רב, כעס שאני זוכה לחוות אותו רק לעתים רחוקות לאין שיעור. לכן הן יכולות להשמע פוגעניות מאוד, אך אני זוכרת כי זאת לא המציאות השלמה אלא רק המציאות מתוך דם חם. כרגע היא מציאותית מאוד ולכן אני בוחרת להעלות אותה על כתב. אולי אני אזדקק לזיכרון שלה בבוא העת.
אהבת אישה לגבר יכולה להיות דומה מאוד לאהבת אם. גברים לא יודעים אהבת אם מהי, לכן הם לא יכולים להזדהות עם הרגשה כזאת. אהבה שכזאת יכולה לנסוק למימדים אדירים ומרגשים מאין כמוהם- מצד שני, יש בה סכנות כמו עיוורון וחוסר אובייקטיביות רב מאוד, כאם שלא יכולה לחשוב רעות על בנה. אתמול ראיתי כי שתיתי בשקיקה את דבריך ואת מעשיך והייתי עיוורת לחלוטין לשכבות שהיו ממש מתחת לאפי כל הזמן. מצד אחד אני יכולה לכעוס על עצמי מאוד, מצד שני, אני יודעת כי לאהבה שלי אליך יש ערך כל כך רב, ערך שיכול להניע אותי להמשיך להקריב למענך עוד שנים רבות, בלי לבזבז ולו טיפת אנרגיה אחת. נשגבים הם הדברים שמניעים אותנו. אבל גם לאם יש כבוד עצמי, ובעיקר יש לה גבול. אני לא פוגשת את הגבולות שלי ביום יום, אני מודה. יש לי מזל. אתה יכול לקרוא לזה פינוק- אני קוראת לזה פשטות, ובריאות, ולכן אני לא מוצאת סיבה להתנצל על כך.
אתמול נשברה לי איזה שכבה ורודה שהחזקתי לנגד עיני, ונחשפו השקרים העצמיים והכזבים שאתה מכזב את עצמך. אותם שקרים, אתה קורא להם "זהויות", הם דרדרת חצץ שמגשרת בין הפערים הענקיים שבאישיות שלך, הפערים בין האיזורים המפותחים עד להערצה לבין האיזורים בהם לא הספקת לפתח שום תחכום ושליטה עצמית. אתה קורא לזה "זכר אלפא" או "טבע האדם"- אני קוראת לזה חייתיות וצלם אנוש ברמת פיתוח נמוכה מאוד. הרי קל מאוד להזדהות עם אנס, או עם רוצח, או עם גנב, כי זהו טבע האדם. טבע האדם הוא לשרוד ולספק את צרכיו, זכר אלפא הוא זכר הצד את טרפו ומוציא לפועל את חשקיו בקלות רבה כי הוא שולט ויכול, ולכן כל מעשה הוא לגיטימי. איני אומרת שכזה הוא אתה, חס וחלילה. אני אומרת שזהו טבעו של השקר שלך, סילוף כל כך גדול שלמדת לספר לעצמך בעתות של פגישה עם קרקעית האנושיות, שהרחיק אותך כל כך הרבה פעמים מאושר. זהו שקר שמרפד את הזכוכיות החדות שאתה משאיר אחרי שאתה שובר את האמיתות של עצמך ברגעים של חוסר שליטה עצמית. ספר לי- מהם הרגעים שבהם אתה מאושר? באיזו תדירות אתה שואל את עצמך שאלה כזאת? בתוך איזה "זהויות" אתה מוצא את עצמך מאושר?
כמובן שאותם שקרים נמצאים שם כבר זמן רב ואין ביכולתי לפתור את המצב או לשנותו. מה גם, שיש עלי טבעת, וזה מזכיר לי שהתחייבתי לתהליך שלי עם הקבלה שלך כבעל- על יתרונותיך וחסרונותיך. אני יודעת שגם אני מלאה בסילופים שונים ומשונים, אבל מבנה האישיות שלי הוא לא כזה שגורם נזק לאחרים ביום יום, לכן רואים את זה פחות. בהקשר שלי אומר שני דברים.
דבר אחד, הוא שטוב לי איתך מאוד, בדרך כלל. אחת הסיבות לכך היא שעד כה לא היינו מוגבלים בשום צורה, וכן, גם אני יכולתי לקום וללכת מתי שרק מתחשק לי. היום המצב הוא שונה, ולא בגלל הטבעת, אלא בגלל הילדה שלנו שצומחת לי בבטן. אני עדיין יכולה לקום וללכת- אך זה ידרוש ממני מאמצים רבים הרבה יותר וסבל רב מאוד שאיני רוצה בו. אבל מה שבטוח, הוא שמבנה הזוגיות שלנו לא תואם את המגדל הפטריארכלי שבנית מעל השקרים של עצמך. אם אתה מעוניין במגדל הזה, אז לא התחתנת עם האישה הנכונה עבורך, כי ידעת שהוא סותר את הגבולות שלי ואת האמיתות שלי. יש בתוך המערכת שלנו תפקידים, שגם הסתדרו יפה עם המוסכמה הכללית של התפקידים של הגבר והאישה. אך תפקידים אלה אינם קבועים והם אינם כורך המציאות. כיום, אני לא חייבת לדאוג יותר לבית, ואני גם לא ממש צריכה שתפרנס אותי על מנת להתקיים. בעבר, הצורך בגבר שיקיים אותך השאיר את הנשים חסרות אונים מול הטבע הפראי של הגבר, ואת הגבר השאירו חסר צורך להתמודד עם עצמו. היום אין לי שום בעיה לממש את עצמי לבדי בכל תחום.
ושוב, אני אוהבת אותך וטוב לי איתך. אלה לא איומים. אלה תזכורות, גם לעצמי. אני מזכירה שלדריכה על גבולות יש מחיר, לעתים מחיר כבד, כמו שאני חווה כרגע. אני מזכירה לעצמי לא לדרוך לך יותר על הגבול הזה. אני עשיתי מעשה מטופש וחסר זהירות שעלול לעלות לי במחיר כבד מאוד, זה היה מעשה של חוסר שליטה, כשאני מתבוננת עליו אני יודעת כמה זה קל לא להבין את המעשים של עצמך. אתה כמובן, יכול לעשות מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה בכל עת, ואין לי שום זכות או יכולת לשים איזשהו מחסום לפה שלך. לדידי גם אין לי שום כוונה כזאת. אבל אני מזכירה שיש לי גבול. אני לא יודעת לנסח אותו כרגע במלים ואני מבולבלת מאוד. אבל אני יכולה להרגיש בנוכחותו, ואני לא יודעת איזה מעשה יחצה אותו עד כדי מחיר גבוה מאוד. אין לי כמעט שום דרישה ממך. אתה אולי מרגיש חנוק וחווה מאמצים אדירים, אך מנקודת המבט שלי, הפשוטה, אני בעצם חסרת דרישות לחלוטין, כמעט חסרת עמוד שדרה. וזאת בגלל שהמאמצים והויתורים השונים שאני מעמיסה על עצמי שומרים עלי עצמאית ורעננה, אני שמחה ללכת לישון בידיעה שהיום התאמצתי, ולמעשה, אין לי צורך אמיתי בחלוקת הנטל הקשור במציאות של העולם הזה. הדרישה היחידה שלי היא שתשים לב לגבולות שלי ותכבד אותם. אני לא מבקשת ממך להתנהג בשלמות ולא למעוד. אבל אתמול שמעתי בדבריך חוסר כוונה בסיסית לכבד את הגבול שלי, חוסר כוונה שאותו פתרת במלים "יבוא רגע שבו אני אשים פס על ההורים שלי ועל ההורים שלך וגם עליך"- משפט שמסיבה כלשהי ריצה את הפער האישיותי שבך, משפט שחוזר על זיכרון של רגע של התפרקות. הרי אתה מכיר אותי, אני אדם כל כך רך וגמיש. כשחוצים גבולות קטנים שאני מציבה במודע, אני הרי סולחת כל כך מהר, ומגיבה באיפוק. אני לא יודעת מה יקרה בעתיד, אבל אתה מכיר אותי. לכן, אני לא מרגישה שזאת ציפיה גבוהה מדי, לדרוש מהגבר שלי להתייחס אלי בכבוד, ולהראות כוונה ורצון לעשות אותי מאושרת בתקופה בה נהיה יחד, מאושרת באופן שבו אני תופסת אושר, גם אם הכוונה הזאת תדרוש ממנו ויתורים.
דבר שני שרציתי להגיד, הוא שכל זאת נכתב מתוך תקווה שהשקר הוא לא גדול עד כדי כך עד שכל תפישת המציאות שלי שקרית גם היא, ושיש דימיון כלשהו בין מה שאני תופסת כאושר לבין מה שאתה. כמובן יכול להיות מצב שאני בכלל לא בכיוון, ובעצם כל הזוגיות בינינו בנויה על צרכים של נוחיות הקשורים במציאות של העולם הזה, ואין לנו שום ערכים משותפים או שום אמונות דומות לגבי טבע האדם או מטרתנו בחיים. מצב כזה הוא נורא מאוד עבורי, כי אין בי שום צורך בבן זוג שכל מטרתו הוא סיפוק צרכים ונוחיות, וזהו בזבוז מוחלט של זמני היקר בגלגול הזה. שוב, אני מאושרת איתך. כל רגע כזה של כעס וסבל מעמיד אותי מול עצמי, ולמרות שזה קשה לי זה מצב שאני מעוניינת בו. בנוסף אין לי שום ביקורת כלפי איך שאתה מתנהל ביום יום, כיום. אבל ייתכן וההתנהלות הזאת מקורה במצב נוח וחסר מאמצים חיצוניים, וכשכאלה יגיעו יחשפו גם הערכים האמיתיים והכוונות האמיתיות. לכן במידה ואתה מזהה פער גדול בינינו, אנא, חסוך ממני שנים של שקרים ועוגמת נפש אחת גדולה.