Boooooom.
|
| 4/2009
FiRST post
אז....שלום, אמ, אני לא אגיד איך קוראים לי...אלא! אתם תקראו לי שי/שוקו מה שמתחשק לכם.
אני ילדת חולת אנורקסים לשעבר, עד שהלכתי לפסיכולוגית, בעצם
בוא נגיד שזה עדיין לא לשעבר
אני עדיין חושבת שרזון זה יפה, פשוט הרבה לא מבינים את זה,
אנחנו חושבות חיות ונושמות
רק כדי לספור קלוריות, אני לפחות, כול סיום ארוחה
הייתי מביאה איתי מחשבון מהחדר של ההורים
והולכת למחשב, זה התחיל לי מגיל 9,
שזה בכלל קשה, בביצפר תמיד אבל תמיד אמרו לי:"תראי אותך,
את אנורקסית" לא ממש התיחסתי אני
לא מהילדות ה"נפגעות" מכול שטות שאומרים להן, אני חיה את עצמי.
ואני לא חיה בשביל אחרים,
אני לא אשתנה בשביל אף אחד, אבל כשאמרו לי שזה יכול להגיע למקרה של מוות,
אז התחלתי להרים את עצמי בידיים,
עם כוחות חדשים, וזה קרה רק בגיל 15 כששקלתי 31. אמא שלי
ראתה את המצב והחליטה
שדברים דיאטטים בכלל לא נכנסים לבית הזה! בשום אופן, היינו משפחה דיאטטית כזו
הרבה ניסו לשמור, כשהלכתי
למועדנים לפני זה שאמא שלי גילתה את הדבר,
היה איזה ילד אחד, קצת שיכור,ומתחיל לדבר איתי
הוא אומר כזה:"מה נשמע בובה" ובול תכף עומד ליפול, החזקתי אותו אז הוא "תודה"
ואז הוא הזמין לשנינו שתייה
(והרבה פעמים אימא שלי אמרה לא להתפתות לדברים כאלה) בקיצור,
הוא לקח אותי לשירותים עם השתייה...רק שלי.
ובשירותים (של הבנות) הוא נכנס הוא הכניס אותי לתוך תא של
שירותים נעל אותי, אחר כך כשהוא שם את הסם הרדמה,
הוא פתח ת'דלת וכמובן שהתחננתי בפניו שיעזוב אותי,
אבל לא שהוא הקשיב לי... הוא פתח לי ת'פה בניגוד לשליטתי,
אחרי שכבר עברה הההשפעה של הסם, מצאתי
את עצמי בתא..ערומה..עם סימנים כחולים.
| |
|  כינוי:
תות בשוקולד. גיל: 33 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
