אמרו שהגהנום אינו חם..

אנשים בתוך כופסאות קטנות ומרובעות חיים את חייהם כלפי חוץ, נרקבים מיבפנים יוצאים מהבית כדי להראות סימניי חיים עושים אהבה כי צריך צוחקים מבדיחות בתור הרגל אוהבים מתוך פחד של בדידות אונסים עצמם לישאר שפויים עד יום מותם בנות צעירות אחרי צבא יוצאות למועדונים כדי לשבור שגרה משתכרות ומקיאות כמו תמיד מסימות את הערב בבית לא מוכר או איזה מכונית כשהשפעת ההמשקה תעבור הן כבר לא יזכרו איך ברחו מעצמן לערב אחד אנשים עסקים בחליפות ושעונים אם תיקים שחורים ומרובעים קמים באותה שעה לעוד יום של עבודה במשרד הממוזג מדפיסים מאות שלדפים ללא משמעות אלו מילים שמשקפות את חחייהם חסרי המשמעות אישה אם תינוק מטיילת בירקון מנסה לצאת משגרת העבודה רואים על פניה שהיא מאושרת מאותם רגעים אם התינוק התמים אבל בעוד מספר שעות תחזור לכופסא המרובעת שלה לעוד כמה ימים של שיטחיות ואני צופה מהצד נהנה מעודף הטמטום ומהשיטחיות האין סופית ומחייך לעצמי אני לא בן אדם