וידיאו בלוג - מעיף לך ת'טוטה

האמת, שהבלוג הזה מזמן ננטש לוידיאו בלוג, שגם הוא ננטש לדומיין משלו.

אבל, נורא התחשק לי לכתוב תמיד עזר לי.

זה נכתב מאתמול והיום המשך.

השעה 3 בבוקר אני לא נרדם מסתובב בחדר הקטן שלי הלוך חזור כמו משוגע.

איך אני אמור להתמודד עם זה, עם הפרידה הזאת.

על פניו נראה שהכל בסדר, אבל מגיעים לי כל כך הרבה רגעים שאני פשוט מתנתק לרגע ומריץ תמונות שלנו ביחד.

הייתה לי חצי שנה מדהימה איתך, תודה לך על כל הרגעים המדהימים האלה, על הנתינה האין סופית.

מאז שנפרדנו אני באמת שבקושי ישן.

מתעורר בשעות לא הגיוניות. ישן שעתיים כל לילה, משתגע שוכב שעות על המיטה.

תמיד ידעתי כמה חזקה אהבה.. אבל אפעם לא חוויתי אהבה כל כך גדולה שפשוט שואבת אותך ככה.

אני פשוט במשך שלושה ימים בהיתי בחריטה הזאת שעשית לי ליד הראש במיטה שכתבת N.

האמת שהלילה ירדו הדמעות הראשונות,הסתכלתי על האות N ונזכרתי בסיטואציה שהאות הזאת נחרטה לי בקיר, בלב.

הייתי חייב להרוס את הN, עכשו זה סתם ריבוע כזה. זה עדיין לא עזר אני יודע מה היה שם באמת עדיין כואב להסתכל..

אני זוכר שצחקנו על היום ההוא שראינו אחד את השניה בפעם הראשונה ושאלת למה חיבקתי רק אותך, ועניתי תוך כדי שאני צוחק "כי את היית הכי יציבה שם"

כבר אז, ידעתי שאת תהיי שלי..

יש כל כך הרבה דבר שלא סיפרתי לך, כנראה שכבר לא יהיה לי זמן לספר..

אני אלמד לפעם הבאה לא לחכות כל כך הרבה זמן לפני שאני משתף דברים אמיתיים מהלב.

אני אתגעגע אליך נורא, אני יודע את זה כבר מעכשו.

לשיחות, למגע החם, לשפתיים למילים שגרמו לי להרגיש על גג העולם.

באמת שאני לא יודע מה לעשות עם השרשרת שקנית לנו בחודש, היא פשוט שוכבת שם מול הפנים של כל היום.

והמחזיק מפתחות הזה שהבאת לי בפעם האחרונה שהייתי אצלך.. כל הזמן מתנופף לו כשמפתח תלוי על הדלת.

התמונה, שיושבת פה מול העיניים שלי מהיום הראשון שלנו ביחד. אני זוכר איך הרגשתי באותו יום.. את הפרפרים, את ההתרגשות אני זוכר ששאלתי את עצמי, מה בחורה כמוה עושה עם בחור כמוני ..

לא תיהיה לי עוד הזדמנות להגיד לך את זה, אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב אותך.

ואם כמה שקשה לי להגיד את זה, תודה ולהתראות.

"את היית הסיבה להתעורר בבוקר, לקום ולחייך לעולם"