הקלדה חופשית

נכתב במסגרת הנושא החם.

שוב הגיעה העונה הזו בה אנו חוגגים את פסטיבל העוני, דו"ח העוני פורסם, עיתונאים מצקצקים בשפתיהם, כל מיני עובדי ציבור מתראיינים, מספרים כמה נורא המצב, הפוליטיקאים...

הממ... אין לי מושג מה הפוליטיקאים בדיוק עושים, מתעלמים בחן? מתלהמים בשקט? ואולי הם פשוט עושים כלום?

אלא שגם לציבור נמאס מללעוס את הנושא הכה לעוס הזה.

ישראבלוג שקטה.

כמעט ולא נכתבו פוסטים חוצבי להבות בנושא.

האלה פני היאוש? קול דממה דקה?

התרגלנו? איש כבר לא מאמין שאפשר לשנות? או שלא מאמינים שנבחרי הציבור רוצים לשנות?

גם בתקשורת היו מעט מאוד כתבות שהראו מקררים ריקים ואנשים מחטטים בזבל.

אבל את מה שנחסך ממני בטלויזיה, זכיתי לא מזמן לראות ב-live. זוג קשישים דוברי רוסית מחטטים בשקיות הלחם שאנשים משאירים ליד הפח – כדי להימנע מחטא השלכת לחם.

הלחם היה מעופש כולו וזוג הקשישים פנו לדרכם.

לצערי הייתי בלי ארנק, רציתי לתת להם משהו, חשבתי לנסות לדבר איתם אבל התביישתי.

אני יודעת שאני מטומטמת, כי נבוכתי על שראיתי אותם בעליבותם ופחדתי לבייש אותם, להלבין את פניהם נכתב במקורות.

אבל לא את פניהם הייתי מלבינה, אלא את פני שלי הלבנתי.

הייתי צריכה לפחות לנסות לעזור.

קצת, כמה שאני יכולה.

כשאנשים כבר מגיעים לחטט בזבל, גם 20-30 שקלים בשבוע היו מועילים להם.

כולנו אשמים בזה.

כולנו – כי אנחנו שותקים.

כי אנחנו לא מעיפים לקיבינימאט את חבורת אוכלי הנבלות שהתיישבו בבית הנבחרים שלנו, את הערפדים המוצצים את הדמים מכיסנו ומעבירים אותם, בלי למצמץ, לכל מיני דנקנרים, לבייבים ותשובות, לכל מיני טייקונים שלוקחים את הכספים שלנו, אם מכספי המיסים ואם מכספי הפנסיה שאנחנו מוכרחים להפריש – בחוק ומפזרים אותם לכל רוח.

אני יודעת שאחרי המחאה ב-2011 ההרגשה היא שאין מה לעשות, אנשים התייאשו, או אולי התגובה הכוחנית של המשטרה בקייץ 2012 הפחידה אותם, אבל במקום הכי חשוב אפילו לא ניסינו ברצינות – בקלפי. הנושא הכלכלי בכלל לא היה על סדר היום.

ולא, הצבעה ללפיד ממש לא יכולה להיחשב להצבעת מחאה, גם לא בילוי בים והימנעות מהצבעה. נהפוך הוא, הימנעות מהצבעה זו הצהרה שכ"כ טוב עד שאין רצון לשנות, ולפיד? לפיד היה הליצן התורן של הבחירות, כמו 7 הגמדים של רפול, כמו שינוי של אבא לפיד, כמו ד"ש של פעם וכמו כל שאר המפלגות שהיבליחו בשמי הפוליטיקה ככוכבי שביט ונשרפו לאבק עוד בטרם תמה הקדנציה.

גם הבחירות הבאות צפויות לסוב סביב השטחים כן או לא.

והבחירות שאחרי זה?

אז אולי נהיה אנחנו אלה שנחטט בזבל.

ואתם יודעים, אנשים רעבים באמת אוכלים גם לחם מעופש.

יחי המלך נהנתניהו והמלכה שרה לנצח נצחים.