לחפצים מסוימים יש נטיה מוזרה להעלם, לפי התיאוריה הכי חביבה עלי, הם
גולשים דרך סדק בזמן אל יקום שכן או משהו, כי אף אחד, אף פעם לא הצליח למצוא הסבר
מניח את הדעת להעלמותן של גרביים, למשל.
מכניסים זוג גרביים תואמות למכונת הכביסה, לוחצים על הכפתור, התוף
מסתובב, עוצר ו.... יוצאת רק גרב אחת.
או מהדקים. נסו להניח קופסת מהדקים במגירה, חיזרו כעבור כמה שבועות
ותגלו קופסא כמעט ריקה.
אצלנו בעבודה, אלה העטים.
טוב גם המהדקים, אבל פקיד בלי מהדק עוד יכול לפקד על פיקסלים על המסך,
אבל מה יעש פקיד נטול עט?
תאמרו, לא צריך עט, הרי בשביל מה אלוהים ברא את המחשב?
אמת! היום כל הטפסים למינם הם טפסים ממוחשבים למהדרין, ועדיין מסתבר
שעטים הם פריט שעליו תקום ותתבסס הבירוקרטיה. או לפחות מין קמע שכזה, שפקיד ממוצע
חייב להחזיק ביד בעודו מקיש על המקלדת כאות להתחברותו הנפשית לשרשרת הדורות קדומים
של פקידים מהשומרים הקדמונים ואילך.
אלא שיש את הסדק היקומי הזה, שאצלנו יש לו ממדים של קניון קרח סטייל
אנטרקטיקה, והסדק אצלנו במשרד, בולע לתוכו בעיקר עטים.
במחשבה שניה, אתם חושבים שאי שם, ביקום מקביל כל שהוא, קיים המוצא של
בולען העטים, והם מקבלים רסס של עטים נון-סטופ? המממ.... אם זה כך, אני כבר מעדיפה
להיות בצד הזה של הסדק, עדיף עט שנעלם מאשר עט שחובט לך בראש באופן פתאומי.
לא כך?
בכל אופן, בשנה ומשהו שאני עובדת שם, נעלמו לי המון-המון עטים.
רגע אני אוחזת בעט וברגע הבא מישהו לוקח אותו רק לשניה ואחרי זה הם
נעלמים, המישהו והעט גם יחד.
גלשו יחד לתוך היקום השכן.
ואני בהחלט מקווה שזה יקום בו דינוזאורים טורפניים משוטטים חופשי
וטורפים אנשים שאוחזים בעט!
בכל אופן, קודם נגמרו לי כל העטים שהיו לי בתיק, אח"כ הבאתי
מהבית, נגוזו גם הם.
קניתי כמה חבילות של עטים במחיר חצי שקל ליחידה – הלכו בדרך כל עט.
לאבדון.
ואז, חוויתי רגע של מצוקה תהומית.
אחרי שהאחראי המחלקתי לתירוץ מחסור בציוד (יש כזה בכל מחלקה פקידותית.
הרי מישהו חייב להיות ממונה על השמעת סיפורים קורעי לב אודות ספינות משא שטבעו
בדרכן לחופי הארץ כשהן עמוסות בכל נייר הטואלט שהוזמן עבורינו, או על בעלת החנות
לציוד משרדי העיוורת המגדלת 2 בנות ועז שהצטרפו לדעאש, שהזמינו מימנה כמה ארגזי טונר
למדפסת, אבל בגלל שהיא עיוורת קומפלט היא טעתה ושלחה כמה ארגזים של מזון קיפודים
ואי אפשר להחזיר לה כי היא עיוורת והבנות שלה נאנסות בדיוק עכשיו ע"י כמה
מגיבורי דעאש (העז נשחטה ונאכלה, תודה ששאלתם) ולא בראש שלה לקבל החזרות. בקיצור
אגדות מהסוג הגורם לאחים גרים להתחבט בקנאה בקבריהם) התעקש שאין לו ולו בדל עט
במלאי ויצא מחדרו כשהוא מהדס בגאווה של תרנגול הודו אמריקאי רגע לפני חג ההודיה,
קלטה עיני עט!!! על השולחן שלו!.
בלי שמץ של כוונה, נשלחה ידי מעליה וחפנה את האוצר. אצתי רצתי לשולחני
ומיד התחלתי כותבת בעט כאילו היה זה עטי מימים ימימה.
כמובן שאחרי שעות ספורות גם העט הזה התפייד כיתר אחיו.
אבל עכשיו כבר ידעתי מה צריך לעשות! יצאתי מיד לסיור אצל השכנים ומיד
אימצתי עט אחר. אני מוכנה להשבע שהעט היה בודד, מסכן וגם רעד מקור (המזגן היה
מכוון ישר אליו), כך שבעצם עשיתי מיצווה, מיצוות הצלת עט נטוש מנפילה לתוך הסדק
שבין היקומים!
מכאן המידרון הפך תלול.
בהתחלה, אימצתי עטים פרודים (מבעליהם) גם בדרכי לשירותים או לתמי 4,
שיהיו לי לאח"כ. ואז, אחרי שפיתחתי מיומנות להעלמת עטים במעלה השרוול בתנועה
מיומנת אחת, מצאתי את עצמי מציעה בית חם לעטים גם ממחלקות אחרות, ואח"כ לעטים
ממשרדי ממשלה.
ועכשיו, עכשיו התדרדרתי אל התחתית.
אני שולחת את ידי לכל עט באשר הוא עט. לא שאני רוצה לעשות את זה, זה
כאילו משהו מכריח אותי! אני יודעת, השטן! זה בטח השטן!
כל מי שמחתים אותי על שובר כרטיס אשראי: הקופאיות בסופר, בבית מרקחת,
בחנויות בגדים. כולם יכולים לנשק לעט שלהם לשלום.
למעשה, התחלתי לשלם באשראי גם על דברים שפעם קניתי במזומן, הכל כדי
לזכות בעט נחשק ולעזאזל העמלה של חברת האשראי.
בבנק הם מניאקים. קושרים את העטים שלהם. מה הם חושבים? שאנשים אשכרה נכנסים
לבנק בשביל לגנוב עט? נו באמת! איזה אנשים קטני אמונה! מנוולים כולם! בעצם, מה יש
לצפות מגוף שקודם דוחף לאנשים משכנתאות והלוואות שברור שאין מצב שיעמדו בהחזרים
שלהן ואח"כ מעיף את אותם אנשים מהבית שלהם? מנוולים. אמרתי?
לא שזה מועיל לי לאורך זמן, כל העטים הללו נעלמים כמעט מיד בתוך הסדק
הבין-יקומי הנ"ל ואני נשארת שוב וידי המוכתמות בדם עטים ריקות מעט.
שמעתי על מישהו שנוהג להתנגש ברכבים בכביש ואז, אחרי טכס החלפת הפרטים
המסורתי, בורח לנפגע עם העט שלו, אבל לי השיטה הזו נראית לא פרקטית במיוחד. הרי
איך אפשר להיות בטוח שיש להם עט? בהחלט יכול להיות מצב של פגיעה ברכב נטול עט, לא?
ואז נשארים בלי עט ועם חשבון פחחות רכב.
או גרוע יותר, במהלך החלפת הפרטים, הצד הנפגע, נטול העט, מצליח להמלט עם העט של יוזם
התאונה. מה נותר לעשות? להתקשר אליו ולדרוש חזרה את העט?
המממ.... לא פרקטי, נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
