האקדמיה לאירוטיקה

זו הייתה שעת לילה מאוחרת, כשהגעתי סוף סוף למלון באילת. המאבטחים בכניסה היו בעיצומה של החלפה למשמרת לילה.

חיכיתי בסבלנות עד שהנכנס לתפקיד יתפנה להציץ בתיקי, וכשהוא עשה זאת בחיוך מתנצל על ההמתנה, נכנסתי לתוך המלון המפואר.

דילגתי על דלפק הקבלה וניגשתי ישירות אל המעלית. בזמן שזו עלתה, שיננתי את מספר החדר שברי שלח לי ב-sms למכשיר הנייד.

הוא ומתן, ידידים טובים מימי הלימודים באוניברסיטה, כבר שכרו את החדר ושלחו לי הודעה שהם ממתינים בו לבואי.

****

אחרי שסיימנו ללמוד לפני שנתיים, דרכנו נפרדו וכל אחד פנה לעיר אחרת.

מדי פעם דיברנו בסקייפ, אבל זה לא היה אותו הדבר כמו בתקופה שלמדנו ביחד, ובוודאי לא נפגשנו לכוס בירה מדי שבוע כמו פעם.

אבל, חודשיים קודם לכן, מתן חגג 28 שנים מיום צאתו מרחם אימו, ולכבוד המאורע התכנסו כל חבריו במסעדת סושי נחמדה בגבעתיים.

אני הגעתי מת"א, ואילו ברי נסע את כל הדרך מהקריות. ככה זה חברים טובים.

בכל מקרה, לקראת סוף הערב נותרנו שלושתינו ומיכל, חברת ילדות של מתן.

"תודה שבאתם" בירכה אותנו המלצרית לשלום ומסרה למתן פתק צהוב.

זו הייתה אותה מלצרית בלונדינית שניגשה אלינו בתחילת הערב, ומאוחר יותר גרמה למתן להכריז בקולי קולות שזה יום הולדתו 

בניסיון (מוצלח יש לומר) לסחוט מהבחורה ברכה לבבית, ובשלב מאוחר יותר גם את מספר הטלפון שלה.

"אני יודע את הדרך לליבה של בחורה", השיב מתן בצניעות על הרמת הגבה שנלוותה לתחיבת הפתק עם המספר לכיסו.

"נו, אז אולי תחלוק איתנו כמה ממשפטי הפתיחה שלך" ביקש ברי עם מבט ציפיה על פניו. לא שהיה זקוק לכך.

לאורך כל שנות הלימודים המשותפות, היו לו חברות מכל המחלקות שרק הכרתי. 

הן היו מחייכות אליו ולעתים יוזמות בעצמן שיחה, יש להניח בזכות גופו השרירי וגומות החן שצצו כשחייך אליהן בחזרה.

"זה ממש לא עניין של איזה משפט קולע" ביטל מתן, "אני פשוט יודע איך בחורה מרגישה, על מה היא חולמת, אי אפשר להסביר במלים".

אני ומיכל הסתכלנו זו על זו.

"נו, אז מה אני רוצה?" מיכל התריסה כנגדו.

"מה את רוצה לגבי מה?" הוא ענה ומשך בכתפיו. "מה את רוצה ליום ההולדת? מה הפנטזיה שלך? מה את רוצה באיזה הקשר?

בחורות הן עולם ומלואו, את יודעת, אין להן רק רצון אחד" הוא נזף בה.

הסתכלתי עליו משועשעת.

"מה אני אוהבת בבחור?" מיכל העמידה אותו בניסיון.

מתן בחן אותה ממושכות ולבסוף אמר: "את רוצה גבר ג'ינג'י עם עיניים כחולות, שלומד הנדסה או מקצוע מכניס אחר,

ונורא חשוב לך שהוא יהיה מסודר ואחראי".

מיכל חייכה: "אוקי, לא רע".

"טוב, זה לא כזה קשה" התעצבנתי קצת, "זה כמו הורוסקופ. יש מישהי שלא רוצה בחור אחראי עם מקצוע טוב?"

מתן הביט בי כמה שניות ולבסוף אמר, "אני יכול לומר לך בדיוק מה הפנטזיה הכמוסה ביותר שלך, וזה לא משהו שיהיה רשום באף הורוסקופ".

"וואלה?" הסתכלתי עליו מסוקרנת. "ומהי בדיוק?"

"לא כל כך מהר", הוא גיחך, "אני מציע התערבות קלה."

"מה?" תהיתי בחשש 

"אוקי" הוא חיכך ידיו בהנאה, "מה דעתך על דבר כזה,

אם אני צודק וזו באמת הפנטזיה שלך, את מתחייבת בפניי להגשים אותה ביום ההולדת הקרוב שלך,

זו יכולה להיות המתנה הקטנה שלך אל עצמך". הוא חיכה לתשובה.

"ואם אתה טועה...?"

"במקרה כזה, אני אוכל את הכובע בלי מלח, ו...מפסיק לדבר על יכולותיי המופלאות עם בני המין היפה".

להצעה כזו לא יכולתי לסרב, ולו כדי להשתיק את ההתרברבות של מתן. הוא אמנם ידיד טוב, אבל כבר חירפן את כולנו.

 הסכמתי.

"בסדר", מתן הביט לצדדים וענה: הפנטזיה המינית שלך, שמטריפה אותך ועוזרת לך לגמור כשאת לבד, היא...

להיות עם שני גברים במיטה".

"אין מצב..." ברי הגיב במקומי. "מיה ביישנית מדי לדבר כזה".

"אני טועה?" מתן הביט בי בשאלה.

הרגשתי שאין לי מה להפסיד.

"צודק", עניתי, והרגשתי את לחיי בוערות כנגד הרוח הקרירה של הערב.

"אז מה דעתך שאני וברי נגשים לך אותה?" מתן שאל בשקט.

****

חודשיים אחרי יום ההולדת של מתן, חל יום ההולדת שלי.

ניגשתי אל דלת חדר המלון ודפקתי עליה. "פתוח", שמעתי את קולו של ברי, ונכנסתי.

המשך יבוא...