היומן

שייך ל:

אנלוגית.

אזהרה!

אני יודעת שאת/ה קורא/ת את זה עכשיו.

So don't touch it, will you?

יום א', 12.10.03

אני יושבת פה, רואה טלויזיה, חושבת על השבוע שהיה לי בספרד [טיול בת מצווה]...

היה לי ממש כיף.

אני לא רוצה לפרט.

ביי.

יום ג', 14.10.03

אני עכשיו מחפשת את המסרק לי, אני הולכת היום עם ש' לסרט, ואחרי זה היה תתן לי את הדיסק שלה של חיות וחויות [דיסק תוספות של הסימס]. למרות שהכונרן לא עובד, אז טכנית, אני לא יכולה להשתמש בו...

מסרק! איפה אתה?!

יום ד', 15.10.03

אין לי מה לכתוב חוץ מזה שכ-ו-ל-ם אומרים לי "למה הבאת את זה?"

[את היומן לטיול של הצופים, ביחד עם עט מקסים מזכוכית, עם ראש של עכבר מהטיול בספרד.]

יום ג', 21.10.03

היי!

מזמן לא כתבתי בך [שבוע, וואו], כי אני עדיין מתגברת על אובדנו של... מישהו! (או משהו, למי שמחטט לי ביומן!)[עט הזכוכית. וכן, הייתי מאוד פרנואידית בזמנו.]

אני כותבת קרוס אובר עם ש' [הBFF] (כאילה ! crosover) [למעשה cross-over.]

פרו וספארו סיטינג און דה טרי:

K-i-s-s-i-n-g!

[את האחד הזה אני אפילו לא לגמרי זוכרת. אני חושבת שהוא נמצא אצל ש'.]

יום ג', 23.3.04

טוב, לא כתבתי בך הרבה, אני יודעת.

אני מאוד עמוסה [בשביל ילדה בכתה ז'], ואין לי הרבה מה לכתוב חוץ מ...

I love you George!

[כן. ג'ורג' וויזלי. אני יודעת.]

יום ד', 24.3.04

שלום לך, יומני, יקירי.

מקורה [נשבעת!] איתך?

אצלי הכל ממש טוסט [סלנג משפחתי- "הכל טוסט"].

עשוי טוב, ולא שרוף.

הצלחתי סוף סוף להעתיק את המפה של המבוך שלנו [בקבוצת הD&D ששיחקתי בה], ומחר אני סוף סוף אזכור לשים אותה בתיק.

יש!

ובנימה אופטימית זאת,

אני אגיד:

Geroge, I <3 u!!

יום ה', 25.3.04

אוף, למה אני צריכה לשבת ליד הג'74 המעצבן הזה? בינתיים היום ישבתי ליד מ'74.

כתבתי על דף נייר,

ואז היא שאלה מי זה ג'ורג', ואמרתי לה שזאת דמות ספרותית, ואז היא הסתכלה עליי במבט כזה לא ממש מאמין, והמשיכה "לעבוד". לעבוד, כן, בטח.

שמ'74 תעבוד?!

מוואה!

ביי ביי.

וליל"ט

יום שבת, 27.3.04

שלום לך, יומן.

אבל שלי סוף סוף תיקן את העט עם מיקי המאוס [זאת לא טעות יידוע. הכוונה היא למ.א.ס. במשקל פעול. משחק מילים מטופש], ועכשיו אני יכולה לקחת אותו לטיול של מחר.

איזה כיף, אני יוצאת לטיול עם ש'!

כיף! כיף! כיף!

שירים [מחלק בצבע אחר של היומן]

יום א', 12.10.03

שיר

כשרוצים לכתוב שיר, פתאום נפלט הכל.

איך הלכתי הביתה, איך אחי קטן ואני גדול...

כשרוצים לכתוב שיר, פתאום הכל נפלט.

איך שיחקתי עם כלבי הקט...

כשאתה גדול אתה לא זוכר איך זה להיות קטן.

כשאתה קטן אתה לא יודע איך זה להיות גדול.

כשרוצים לכתוב שיר, הכל נפלט פתאום.

אדום הופך ירוק, ירוק הופך אדום...

כשאתה רוצה לכתוב שיר, מה אתה כותב?

על חתול, על עכבר או על כלב?

כשרוצים לכתוב שיר, פתאום נפלט הכל.

איך הייתי היום בים הגדול,

איך שהיום הבקעתי גול,

אל תוך היום הכחול.

יום ג', 14.10.03

למה?

אם רוצים, אפשר לעשות הכל.

אז למה לא הפכתי לגדול?

ואם רוצים, לעוף פתאום?

למה אומרים לך: "זאת לא מציאות

זה רק חלום."?

הלכתי לים, וניסיתי לתפוס גל,

למה הוא התחמק מהידיים?

ישבתי לי על שפת נחל,

וגם שמה אי אפשר לתפוס ת'מים.

למה יש דבר אסור ויש מותר?

למה אסור לי לעשות שום דבר?

אם רוצים, אפשר לעשות הכל.

אז למה לא הפכתי לגדול?

[את השיר הזה אני דווקא מאוד מחבבת, לא יכולה להסביר כל כך. בעיקר הדימוי של לתפוס מים, והעובדה שחשבתי שזה הגיוני לבטא "נחל" במלרע רק בשביל המשקל של השיר.]

על העמוד האחרון:

ש' איבדה את התיק שלה!

Bless you

[בטיול סוכות של השנה ההיא לא הפסקתי להגיד "Bless you!" בקול גבוה ומצחיק. לפעמים אני עדיין מנסה, אך כנראה שלעולם זה לא יצליח יותר.]